# place

*Exported from [Holy-Writings.com](https://www.holy-writings.com/) on 2026-06-18 — 1 clipping.*

---

> Source: Bahá'í Library Online (bahai-library.com), curated by Jonah Winters. Used by permission of the curator. Original citation: Ronen A. Cohen, place, bahai-library.com.
> ──────────────────────────────────────────────────────────────────────
> 
> ‫אגודת החג'תיה‪:‬‬
> ‫בין השיעה לדת הבהאית‪ ,‬בין פילוסופיה למהפכנות‬
> ‫רונן א' כהן‬
> 
> ‫מבוא‬
> ‫אחת האגודות האסלאמיות המרתקות ביותר באיראן המודרנית היא אגודת החג'תיה‪1.‬‬
> 
> ‫אגודה זו החלה את דרכה מיד לאחר "משבר מצדק"‪ 2‬כאגודה בשם "אגודת אימאם‬
> ‫הזמן (הדור)" (אנג'מן־י אמאם־י זמאן)‪ ,‬וייעודה המידי היה התנצחות ומאבק דתי־‬
> ‫אינטלקטואלי בדת הבהאית‪ .‬בשנים הראשונות לקיומו הפך מאבק רעיוני זה גם‬
> ‫למאבק אלים במיעוט הבהאי באיראן‪ .‬רדיפת הבהאים בידי אנשי דת שיעים הייתה‬
> ‫כבר בראשית צמיחת הבאביזם והבהאיות במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה‪,‬‬
> ‫כך שהרדיפה המחודשת ביתר אינטנסיביות כמאה שנים אחר כך (אמצע המאה‬
> ‫העשרים) בידי אגודה שהוקמה במיוחד למען מטרה זאת‪ ,‬זקוקה לבירור נוסף ומעמיק‪.‬‬
> ‫אחת הדמויות הססגוניות בנוף הדתי והפוליטי של אמצע המאה העשרים‪ ,‬היה‬
> ‫האיתאללה אבו אל־קאסם כאשאני‪ ,‬שחבר לחזית המפלגות הלאומיות ("החזית‬
> ‫הלאומית")‪,‬שבה היה חבר גם ד"ר מוחמד מצדק‪ ,‬במטרה ראשונית ובלעדית להלאים‬
> ‫את תעשיית הנפט באיראן‪ .‬כאשאני‪ ,‬לוחם ותיק באימפריאליזם הבריטי‪ ,‬ראה כצו‬
> ‫השעה לחבור לחזית הלאומית כדי לקדם ביתר שאת את הלאמת הנפט‪ .‬השתלבותו‬
> 
> ‫ִ‬
> ‫השם המלא של האגודה הוא‪ :‬אנג'מן־י חג'תיה־מהדויה‪ ,‬ואף ידוע כאנג'מן־י דד־בהאי (האגודה‬     ‫‪1‬‬
> ‫האנטי־בהאית)‪.‬‬
> ‫"משבר מצדק" הוא משבר הלאמת הנפט על־ידי ועדת הנפט שד"ר מצדק עמד בראשה ולאחר‬             ‫‪2‬‬
> ‫מכן בעת היותו ראש ממשלת איראן‪ .‬בזמן זה נקלעה איראן למשבר דיפלומטי וכלכלי כאשר‬
> ‫סירבה לחתום על חוזה נפט עם בריטניה‪ .‬בריטניה וארצות הברית פעלו להדיח את מצדק‬
> ‫מראשות הממשלה ולהחזיר את הכוח הפוליטי לידי השאה‪ .‬באוגוסט ‪ ,1953‬בפעולות שביצע‬
> ‫ה־‪( CIA‬במבצע שכונה "אג'קס") יחד עם מתנגדי מצדק מקומיים נעשתה הפיכה והשאה‬
> ‫שגלה זמנית חזר לשלטון‪ .‬לאחר הדחת מצדק נתמנתה ממשלה צבאית בראשותו של הגנרל‬
> ‫זאהדי‪ ,‬מפקד הכוח הצבאי שהדיח את מצדק‪ .‬ראו‪ :‬דוד מנשרי‪ ,‬איראן‪ :‬בין אסלאם ומערב‪,‬‬
> ‫תל־אביב ‪ ,1996‬עמ' ‪Michael Axworthy, Iran, Empire of the Mind: A History ;115-103‬‬
> ‫‪from Zoroaster to the Present Day, London 2007, pp. 239-241; Ervand Abrahamian, A‬‬
> ‫‪History of Modern Iran, Cambridge 2008, pp. 113-122‬‬
> 
> ‫‪69‬‬
> ‫‪ 70‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬      ‫‪#‬‬                ‫‪#‬‬
> 
> ‫של כאשאני בפוליטיקה‪ ,‬אף שלא השתתף בפעילות הפרלמנטרית‪ 3,‬הייתה לרועץ‬
> ‫בעיניו של המרג'ע־י תקליד ("המושא לחיקוי") של הדור – האיתאללה סיד חוסין‬
> ‫טבאטבאי בורג'רדי‪ .‬הסיבה לאי־נוחות זו של בורג'רדי נעוצה בתפיסה השיעית‬
> ‫הקלאסית ולפיה ַאל לו לאיש הדת לשמש במשרה פוליטית מאחר שהשלטון כולו‪,‬‬
> ‫חילוני או דתי למחצה‪ ,‬שלא נשלט ישירות בידי "האימאם הנעלם" (המהדי) הוא‬
> ‫שלטון לא חוקי‪ .‬המעט שיכלו אנשי הדת השיעים לעשות במצב כזה הוא לתמוך‬
> ‫בשלטון הקיים כל עוד הוא שומר על האינטרסים של הקהילה השיעית‪ ,‬ולהמשיך‬
> ‫ולתת לו שירותי ייעוץ‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬כל השתתפות פעילה של אנשי הדת בשלטון הרי‬
> ‫היא בחזקת איסור גמור‪ ,‬ובורג'רדי אף החמיר וקבע‪ ,‬שאיש דת שישתתף בפוליטיקה‪,‬‬
> ‫יהיה מנוע מלהורות הלכה וללמד פיקה‪ ,‬ואחר־כך גם הציע למנוע מאיש דת כזה‬
> ‫ללבוש את הלבוש הדתי‪ .‬גישתו של בורג'רדי הובאה לידיעתו של כאשאני והוא‬
> ‫נמנע מלהיכנס רשמית למערכת הפוליטית‪ ,‬אך נשאר די קרוב כדי לתמוך בממשלת‬
> ‫מצדק ולהעביר את ההחלטה החשובה להלאים את תעשיית הנפט‪ .‬נשאלת אפוא‬
> ‫השאלה‪ :‬כיצד "משבר מצדק" מתקשר לצמיחת החג'תיה? וכיצד צמיחת ארגון זה‬
> ‫קשורה למהפכה האסלאמית כשני עשורים וחצי לאחר הקמתו?‬
> 
> ‫שורשי השנאה השיעית לדת הבהאית ומאמיניה כרקע לצמיחת‬
> ‫החג'תיה‬
> ‫שורשי השנאה היוקדת בין הממסד הדתי השיעי לבין הדת הבהאית‪ ,‬יורשתה של הדת‬
> ‫הבאבית‪ ,‬החלו בשנת ‪ 1844‬עם הכרזתו של סיד עלי מוחמד שיראזי לבאב‪ ,‬כלומר‪,‬‬
> ‫שער לאימאם הנעלם‪ .‬הכרזה זו העלתה את חמתם של אנשי הדת‪ ,‬העולמא‪ ,‬השיעים‪.‬‬
> ‫כדי לבדוק את אמיתות דבריו ביקשו אנשי הדת לחקור את הבאב על טענתו שהוא‬
> ‫"האימאם הנעלם"‪ .‬המלוכה הקאג'ארית בעידוד אנשי הדת עצרו והגלו את הבאב כמה‬
> ‫וכמה פעמים (משום שהוא נחשב איום על המלוכה בדברו על הקמת המדינה הבאבית‬
> ‫במקום הקאג'ארית)‪ .‬בשנת ‪ 1847‬תחקרו אנשי הדת את הבאב בדבר נכונות שליחותו‪,‬‬
> ‫והם לא השתכנעו שעומד מולם "האימאם הנעלם"‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הבאב שהה בכלא‪,‬‬
> ‫מבודד מחסידיו ומעיר מולדתו‪ ,‬ולבסוף הוצא להורג בשנת ‪.1850‬‬
> ‫הבאביזם עצמו לא קרא לביטול תפקיד אנשי הדת כמו שעשה בהאאללה בספרו‬
> ‫כתאב אל־אקדס (הספר הקדוש ביותר)‪ ,‬אך הוא הציב אתגר‪ ,‬ומנגד רמז לאנשי הדת‬
> ‫השיעים‪ ,‬שעם בואו הקרב של המהדי‪ ,‬תפקידם ההיסטורי של העולמא מתקרב לקצו‪.‬‬
> ‫הסיבה המהותית יותר היא‪ ,‬שבעיני אנשי הדת‪ ,‬הסונים והשיעים כאחד‪ ,‬האסלאם‬
> ‫היא הדת האחרונה בהחלט שהאל הוריד לאנושות‪ ,‬ומוחמד הוא אחרון הנביאים‪,‬‬
> ‫ולא ייתכן שתבוא דת אחרת שתטען שהאסלאם היא עוד דת ובמעמד שווה לזה‬
> ‫של הדתות הקדומות‪ ,‬וגם תטען שהמהדי‪ ,‬המייצג את האסלאם השיעי‪ ,‬יגויס להיות‬
> ‫כאשאני היה מנהיגם הרוחני של ארגונים דתיים קיצוניים‪ ,‬כגון‪ :‬פדאא'יאן־י אסלאם וסאזמאן‬       ‫‪3‬‬
> ‫מסלמאנאן־מג'אהד‪ .‬הארגון הראשון נודע ברציחות הפוליטיות שעשה ובהן רצח התאורטיקן‬
> ‫וההיסטוריון אחמד כסרוי ואישים פוליטיים כמו עבד ִאל־חוסין הז'יר‪ ,‬ראש הממשלה חאג'‬
> ‫עלי רזמארא‪ ,‬וכן ניסה להתנקש בחיי השאה‪ ,‬מוחמד רדא‪.‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪71‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫מבשרה של הדת החדשה‪ 4,‬הרואה את עצמה דת מונותאיסטית עצמאית‪ ,‬הרשאית‬
> ‫במידה שווה לחגוג את חגיה ואת ימי הזיכרון כפי שחוגגות הדתות המונותאיסטיות‬
> ‫האחרות במזרח התיכון‪5.‬‬
> 
> ‫יתרה מזאת‪ ,‬הבהאים מאמינים כי עוינות השיעה נובעת מכך שבואם של הבאב‬
> ‫ובהאאללה מקיימות את הנבואות השיעיות בנוגע להופעת "האימאם הנעלם"‪ 6.‬בעיני‬
> ‫הממסד הדתי‪ ,‬בואו של המהדי מבטל את תפקידו‪ ,‬כלומר אבדן הכוח והעוצמה של‬
> ‫אנשי הדת‪ ,‬סיבה די מובהקת לרדוף את הבאבים ואת הבהאים‪ .‬גם בתחילת המאה‬
> ‫העשרים המשיכה רדיפת הבהאים‪ ,‬אך זו נעשתה תכופה יותר עם עליית הפהלוים‪7,‬‬
> 
> ‫וכבר בשנים ‪ 1934-1933‬אסר המשטר הפהלוי על פרסום ספרות בהאית‪ ,‬הנישואים‬
> ‫הבהאים לא הוכרו‪ ,‬המרכז הרוחני שלהם הועלה באש וכחמישים בתי ספר שלהם‬
> ‫ברחבי איראן נסגרו‪ 8.‬הסיבות לסגירת בתי הספר בשנת ‪ 1934‬היו רבות ומגוונות‪ ,‬אך‬
> ‫בעיקר בשל המתח הדתי הרב בין הדת הבהאית לדת המדינה – השיעה‪9.‬‬
> 
> ‫לאחר נפילת מצדק בשנת ‪ ,1953‬ניכר שידם של כאשאני וחבר תומכיו‪ ,‬פדאא'יאן־י‬
> ‫אסלאם (בין יתר הארגונים וחורשי רעתו של מצדק) בחשו בהפלתו‪ .‬הם הצטרפו‬
> ‫לקבוצות ההסתה ולהפגנות שקראו לו להתפטר והיוו את ליבת הכאוס ואי־הסדר‬
> ‫הציבורי שהניע את הפלתו של מצדק‪ .‬בעיניהם לא היה מצדק חף מפשע בהעדיפו‬
> ‫את תמיכת התודה הקומוניסטים החשודים באתאיזם (אבל היו שותפים לשנאתם את‬
> ‫הבריטים)‪ .‬מאחר שלמצדק לא הייתה מפלגה משלו (משום שראה את עצמו מנהיג־‬
> ‫על לאומי של העם האיראני) ומאחר שרצה בתמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר‪ ,‬הוא‬
> ‫נאלץ להשתמש בתודה‪ ,‬שהיו הגוף היחיד המאורגן שהיה מחוץ לחוק‪ .‬התודה נעתרו‬
> ‫לבקשתו משום שהדבר ִאפשר להם להיראות בפומבי בחסות ראש הממשלה מצדק‪.‬‬
> ‫העדפה זו של מצדק את התודה על פני כאשאני ותומכיו הקשתה על כאשאני להמשיך‬
> ‫ולתמוך במצדק ולהעניק לו לגיטימציה‪10.‬‬
> 
> ‫ייסוד החג'תיה ‪ -‬אנג'מן־י אימאם־י זמאן‬
> ‫לדברי עמאד אל־דין באקי בספרו חזב־א קאעדין־י זמאן (מוסום בה אנג'ומן־י‬
> ‫חג'תיה)‪ ,‬התנאים שקדמו להקמת האגודה היו בעיקר רפיסות משטר המלוכה באיראן‬
> 
> ‫;‪Shahrough Akhavi, Religion and Politics in Contemporary Iran, Albany1980, p. 76‬‬     ‫‪4‬‬
> ‫‪Soli Shahvar, The Forgotten Schools: The Baha’i Schools and Modern Education in‬‬
> ‫‪Iran, 1899-1934, London and New York 2009, p. 117‬‬
> ‫‪Ibid.‬‬   ‫‪5‬‬
> ‫"‪Baha'i International Community, "The Baha'i Question; Cultural Cleansing in Iran,‬‬   ‫‪6‬‬
> ‫ִ‬               ‫ִ‬                             ‫‪September 2008, p. 51‬‬
> ‫היחס כלפי הבהאים הלך והשתפר עם עליית בנו של רדא שאה‪ ,‬מוחמד רדא שאה‪ ,‬ויותר‬            ‫‪7‬‬
> ‫ויותר שולבו בהאים בתפקידי מפתח במלוכה הפהלוית ואף במנהל ובחברה האיראנית‪.‬‬
> ‫‪Baha'i International Community, p. 42; Shahvar, The Forgotten Schools, p. 108 8‬‬
> ‫‪ 9‬להרחבה על סגירת בתי הספר והסיבות לכך ראו‪Shahvar, The Forgotten Schools, pp. :‬‬
> ‫‪107-138‬‬
> ‫‪Moojan Momen, An Introduction to Shi'i Islam, New Haven 1985, p. 252 10‬‬
> ‫‪ 72‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬       ‫‪#‬‬                ‫‪#‬‬
> 
> ‫ושחיתותו‪ ,‬שבעקבות הנוכחות הרוסית והבריטית אפשרו את התפתחות הבהאיות‬
> ‫בכך שאפשרו את הפצת התעמולה שלהם‪ .‬בעיני באקי זו הייתה מזימה קולוניאלית‬
> ‫לאפשר את התפשטות הבהאים "בכוונה לסלף [את הדת] ולמנוע את תחיית המחשבה‬
> ‫הדתית שהחלה [לפרוח] בתנועות הדתיות"‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא מאז כניסת ארצות‬
> ‫הברית למזרח התיכון [ובלשונו "הקולוניאליזם האמריקני"] והציונות‪ ,‬התאפשר‬
> ‫לבהאים להפיץ את משנתם הדתית בכל ארצות האסלאם‪ .‬באקי הפריז בתעמולתו‬
> ‫נגד הבהאים ולכן טען ש"הקולוניאליזם האמריקני" ִאפשר הפצה כזאת בכל המדינות‬
> ‫האסלאמיות‪ ,‬אלא שהוא לא נתן הסבר או נתונים מדויקים לאישוש טענתו‪.‬‬
> ‫אליבא דבאקי‪ ,‬החג'תיה הוקמה בסוף שנות הארבעים‪ ,‬זמן רב לפני ההפיכה נגד‬
> ‫מצדק בהנהגת ארצות הברית (ובהשתתפות גורמים אחרים‪ ,‬זרים ופנימיים) ב־‪19‬‬
> ‫באוגוסט ‪ 28( 1953‬בחודש מרדאד שנת ‪ .)1332‬שמה הראשון של האגודה היה –‬
> ‫אנג'מן־י ח'יריה־י חג'תיה־מהדויה‪ ,‬והקים אותה השיח' מחמוד ד'אכר־זאדה תוואלאא'י‪,‬‬
> ‫הידוע בשמו ובכינויו כשיח' מחמוד חלבי‪ 11.‬עד ההפיכה שחוללה ארצות הברית הוא‬
> ‫נהג לתת דרשות דתיות ברדיו המקומי בעיר משהד‪12.‬‬
> 
> ‫ואולם האגודה המוכרת היום ובשנות השמונים של המאה העשרים כאגודת‬
> ‫החג'תיה היא למעשה אגודת אנג'מן־י אימאם־י זמאן‪ ,‬שמשמעותה היא "האגודה [של]‬
> ‫האימאם של הזמן (של הדור)"‪ 13.‬על־פי רוב המקורות הוקם הארגון בשנת ‪,1953‬‬
> ‫זמן קצר לאחר "משבר מצדק"‪ ,‬בידי השיח' מחמוד חלבי ממשהד‪ 14.‬חלבי קיבל אמנם‬
> ‫הנחייה "מלמעלה" להקים את האגודה‪ ,‬אך את היתר ההקמה "הארצי" לאגודה הוא‬
> ‫קיבל מהאיתאללה הבכיר של התקופה – האיתאללה עט'מא סיד חוסין טבאטבאא'י‬
> ‫בורג'רדי (‪" ,)1961-1875‬מקור החיקוי העליון" (מרג'ע־י תקליד־י אעלא) של העולם‬
> ‫השיעי בשנים ‪ .1961-1947‬השם שנבחר לאגודה החדשה היה מעין התרסה ואנטי־‬
> ‫תזה כלפי התפיסה הבאבית והבהאית את המושג 'מהדי'‪" ,‬משיח" ו"אימאם של‬
> ‫‪ 11‬הכינוי חלבי בא מהמילה חלבי־סאז – פחח‪.‬‬
> ‫‪ 12‬עמאד אל־דין באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין־י זמאן (מוסום בה אנג'מן־י חג'תיה) (על‬
> ‫היושבים [המצפים] (הידועים בשם אגודת החג'תיה)‪ ,‬טהראן ‪1364[ 1984‬ה'])‪,‬‬
> ‫ִ‬    ‫אודות מפלגת‬
> ‫עמ' ‪ .29-28‬סיד דיאא' אל־דין עלי אנסב‪ ,‬סלמאן עלי ניכ‪ ,‬ג'ריאן שנאס־י אנג'מן־י חג'תיה‬
> ‫(המתודולוגיה של אגודת החג'תיה)‪ ,‬קום ‪ ,]1375[ 2006‬עמ' ‪ .13‬המקור השני הוא ספר‬
> ‫(כנראה גרסה מסחרית של עבודת הדוקטור של הכותב) המבוסס על עבודתו של באקי‪.‬‬
> ‫מכל מקום‪ ,‬יש במקור זה התייחסויות רבות‪ ,‬כמעט מילה במילה (אך לא בדרך של ציטוט)‬
> ‫לספרו של באקי‪ .‬באקי עצמו היה תלמיד תיכון בעת המהפכה ואף היה תומך נלהב שלה‪.‬‬
> ‫לימים נעשה עיתונאי חוקר והתוודע לאופי הלא דמוקרטי והמושחת של המשטר הדתי‪.‬‬
> ‫לאחר שהחל למתוח ביקורת הוא הושם בכלא כמה וכמה פעמים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ספרו על‬
> ‫החג'תיה כתוב בשפה ביקורתית וקשה נגד הארגון‪ .‬לאחר פרסום הספר נאספו כל עותקיו‬
> ‫והוחרמו בידי המשטר (יש בידי העותקים המצוינים כאן‪ ,‬עם עוד ספרים על החג'תיה‪,‬‬
> ‫שלוקטו ממדרסות בערים קום וטהראן‪ .‬מטבע הדברים לא אוכל לומר כיצד הגיעו לידי)‪.‬‬
> ‫‪ 13‬לאחר המהפכה האסלאמית החלו לפרוח תנועות ומפלגות‪ .‬גם אנג'מן־י אימאם־י זמאן‬
> ‫החליט להופיע מחדש והחליט שמעתה ייקרא חג'תיה‪ .‬הארגון עשה בעצם ערביזציה למונח‬
> ‫המיתולוגי של השיעה‪ ,‬ומשמעותו מעתה – "התומכים וההולכים אחר המהדי"‪.‬‬
> ‫‪H.E. Chehabi, Iranian Politics and Religious Modernism: The Liberation Movement of 14‬‬
> ‫‪Iran under the Shah and Khomeini, Ithaca 1990, p. 127‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪73‬‬
> ‫‪#‬‬               ‫‪#‬‬
> 
> ‫ִ‬
> ‫הזמן"‪ 15.‬לפי דעות אחרות הוקמה האגודה בשנת ‪ 1954‬בשם אנג'מן־י דד־י בהאא'ית‬
> ‫(האגודה האנטי־בהאית) או אנג'מן־י צאחב־י אל־זמאן (האגודה של אדון הדור)‪ .‬לאגודה‬
> ‫זו הצטרפו בהמשך "האגודה ללימודים אסלאמיים" – אנג'מן־י תעלימאת־י אסלאם‪,‬‬
> ‫שמבתי הספר העיקריים שלהם‪ ,‬חקאני ועלוי‪ ,‬באו עיקר תומכי הארגון וחסידיו‪,‬‬
> ‫ולימים אף שדרת ההנהגה הדתית של הרפובליקה האסלאמית‪16.‬‬
> 
> ‫בספרו ‪ Apocalyptic Islam and Iranian Shi'ism‬עבאס אמאנאת (‪ )Amanat‬מציין‬
> ‫ש"יש בלבול בכל הנוגע למערכת המושגים להיסטוריה של ייסוד הארגון"‪ ,‬ולדעתו‬
> ‫"סביר להניח שהשם חג'תיה הוא כנראה השם המקורי של הארגון ששילב פעילויות‬
> ‫אסלאמיות לצד קנאות אנטי־בהאא'ית"‪ .‬לדעתו‪ ,‬השם שליווה אותם בשנות השישים‬
> ‫והשבעים היה אנג'מן־י תעלימאת־י אסלאמי – "האגודה ללימודים אסלאמיים"‪ ,‬והרכיב‬
> ‫האנטי־בהאי של האגודה‪ ,‬אם היה כזה ברמת הארגון‪ ,‬היה מוסווה כנראה‪ .‬אמאנאת‬
> ‫מסכים שהשם חג'תיה נעשה פופולרי בעיקר לאחר המהפכה האסלאמית‪17.‬‬
> 
> ‫עצם הקמת האגודה כתנועה אנטי־בהאית אינה חידוש של ממש‪ ,‬שכן כבר בשנות‬
> ‫הארבעים של המאה העשריםִ קמו תנועות כאלה‪ .‬הסיבות שאפשרו את הקמתן היו‬
> ‫בעיקר סילוקו של השאה‪ ,‬רדא שאה בספטמבר ‪ ,1941‬והתחושה ההולכת וגוברת‬
> ‫בקרב אנשי הדת שהבהאים מצליחים בתעמולתם להשפיע על אופי המדינה‪ .‬מוחמד‬
> ‫תוכלי־טרקי (‪ )Tavakoli-Targhi‬מציין‪ ,‬שקמו לפחות ארבעה ארגונים שפעלו נגד‬
> ‫הבהאים‪ ,‬אם במישור התעמולה ואם בהשפעה ישירה על הממשל האיראני לפעול‬
> ‫נגד הבהאים‪ ,‬לפטרם ולהוציא אותם ממוסדות השלטון וממוקדי ההשפעה‪ .‬הארגונים‬
> ‫שקמו בשנות הארבעים הם‪ :‬אנג'מן־י תבליע'את־י אסלאמי (‪ ,)1942‬ג'מעית־י תעלימאת־י‬
> ‫אסלאמי (‪ ,)1945‬ג'מעית־י מד'הב־י ג'עפרי (לא מצוינת שנה)‪ ,‬ג'מעית־י חיאת־מורויג'ן־י‬
> ‫מד'הב־י ג'עפרי (‪18.)1947‬‬
> 
> ‫לדברי תוכלי‪ ,‬האגודה אנג'מן־י תבליע'את־י אסלאמי הייתה פעילה מאוד נגד הבהאים‬
> ‫למהפכה האסלאמית‪ ,‬קרי‬‫ִ‬       ‫בייחוד בשנים ‪ – 1970-1950‬הגם שבשני העשורים שקדמו‬
> ‫שנות השישים והשבעים‪ ,‬אגודה זו נודעה בעיקר בשם אנג'מן־י דד־י בהאי (האגודה‬
> ‫האנטי־בהאית) ואגודת החג'תיה‪ 19.‬לפי מקור מסייע אחר‪ ,‬החג'תיה היו ידועים לפני‬
> 
> ‫‪Michael J. Fischer, "Repetitions in the Iranian Revolution", in Martin Kramer (ed.),‬‬      ‫‪15‬‬
> ‫‪Shi'ism, Resistance and Revolution, Boulder, Colorado 1987, p. 127‬‬
> ‫;‪Abbas Amanat, Apocalyptic Islam and Iranian Shi'ism, London 2009, pp. 222-225‬‬            ‫‪16‬‬
> ‫‪Oliver Roy, The Politics of Chaos in the Middle East, New York 2008, p. 131(Translated‬‬
> ‫)‪from French by Ros Schwartz‬‬
> ‫‪Ibid, p. 278, no. 3‬‬   ‫‪17‬‬
> ‫‪Mohamad Tavakoli-Targhi, "Anti-Baha'ism and Islamism in Iran," in Parviz‬‬                  ‫‪18‬‬
> ‫‪Brookshaw and Seena B. Fazel (eds.), The Baha'is of Iran: Socio-historical Studies,‬‬
> ‫‪ .Dominic 2008, pp. 206-212‬המאמר הוא תרגום מהמאמר המקורי שנכתב בפרסית‪ :‬מוחמד‬
> ‫תוכלי־טרקי‪" ,‬בהאי־י סתיזי ואסלאם־י גראא'י דר איראן"‪ ,‬בניאד־י מטאלעאת־י איראן‪,‬‬
> ‫>‪< http://fis-iran.org/fa/irannameh/volxix/anti-bahaiism‬‬
> ‫‪Ibid, p. 206 19‬‬
> ‫‪ 74‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬       ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫המהפכה האסלאמית כאנג'מן־י תבליע'את־י אסלאמי (האגודה לתעמולה אסלאמית)‪,‬‬
> ‫ומטרתה לצמצם את ההשפעות הבהאיות באיראן‪20.‬‬
> 
> ‫ואולם החג'תיה כאגודה אנטי־בהאית‪ ,‬קמה לאחר משבר מצדק (ולא בשנות‬
> ‫השישים או השבעים כדברי תוכלי)‪ ,‬והיה לה חשוב לשמור על הכינוי המכובד חג'תיה‪.‬‬
> ‫גם אם השם "האגודה האנטי־בהאית" נחשב אצילי ואמיתי נודעו גם שמות נוספים‪,‬‬
> ‫כמו החג'תיה כאמור‪ ,‬ו"מפלגת היושבים [המצפים לבואו של המהדי]" (חזב־י קאעדין)‪.‬‬
> ‫על כל פנים‪ ,‬תחת כל שם‪ ,‬כל מטרת הקמתו של הארגון הייתה מאבק בבהאים‪21.‬‬
> 
> ‫המקורות הבהאים ומקורות "חיצוניים" מציינים שמשטר השאה עודד בשנת‬
> ‫‪ 1953‬את הקמת החג'תיה‪ ,‬וב־‪ 1955‬תמך השאה באגודה כדי שתפעל נגד הבהאים‪.‬‬
> ‫הסיבה לתמיכתו של השאה בארגון שכזה הייתה כנראה כדי לזכות בתמיכה של אנשי‬
> ‫הדת במלחמתו במפלגה הקומוניסטית האיראנית – התודה‪ 22.‬רק לאחר המהפכה‬
> ‫האסלאמית שינה הארגון את שמו מאנג'מן־י אימאם־י זמאן (האגודה של האימאם של‬
> ‫הדור) לחג'תיה‪ ,‬ובכך עשו ערביזציה של השם‪ ,‬על שמו הנוסף של "האימאם הנעלם"‬
> ‫– חוג'ת אללה עלא ח'לקי (הוכחת האל ליקום)‪23.‬‬
> 
> ‫איתאללה אחמד ג'נתי (ממייסדי בית הספר חקאני‪ ,‬פוליטיקאי ולימים יושב‬
> ‫ראש "מועצת השומרים")‪ ,‬קשר בין תופעת הבהאים והפצת התעמולה שלהם לבין‬
> ‫נוכחותן של ארצות הברית וישראל באיראן‪ .‬החג'תיה גם ראו בבהאים ובשולחיהם‪,‬‬
> ‫ארצות הברית וישראל‪ ,‬סכנה לאסלאם מאחר שהבהאים קשורים לאימפריאליזם‬
> ‫ולציונות‪ 24.‬ייתכן שהמשטמה כלפי הבהאים נבעה מרצונם ומחזונם לגלובליזציה‪,‬‬
> ‫והימצאות המרכז הדתי העולמי שלהם בישראל – מקדש הבהאים בחיפה וקברו של‬
> ‫בהאאללה בעכו‪25.‬‬
> 
> ‫מאחר שנטען שהאגודה הוקמה בידי הסאוא"כ – סאזמאן־י אטלאעאת ו אמנית־י‬
> ‫כשור – הארגון למודיעין ולביטחון המדינה (מה שאינו נכון כי הסאוא"כ עצמו הוקם‬
> ‫בשנת ‪ ,)1957‬ושמטרתה הראשונית היא להילחם במיעוט דתי‪ ,‬סביר להניח שתעטה‬
> ‫על עצמה שם כללי ולא מחייב‪ ,‬כגון אנג'מן־י אימאם־י זמאן (האגודה של האימאם של‬
> 
> ‫‪Iran: UNHCR, The UN Refugee Agency, Immigration and Refugee Board of 20‬‬
> ‫"‪Canada, "Information on the Hojjatiya (Hojjatiyeh, Hojjatiyeh or Hojjatiyyeh) Society,‬‬
> ‫‪IRN41774.E, http://www.unhcr.org/refworld/country,IRBC,IRN,403dd1f914,0.html‬‬
> ‫)‪(September 11, 2003‬‬
> ‫‪ 21‬באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.30-29‬‬
> ‫‪UNHCR, http://www.unhcr.org/refworld/country,IRBC,IRN,,403dd1f914,0.html, 22‬‬
> ‫)‪(September 11, 2003‬‬
> ‫‪Mehdi Abedi, Michael M. J. Fischer, "Autobiographical Stories of Mehdi Abedi: The 23‬‬
> ‫‪Anti-Baha'i Society", Michael M.J. Fischer, Debating Muslims: Cultural Dialogues in‬‬
> ‫‪Postmodernity and Tradition, Madison, Wisconsin 1990, p. 48‬‬
> ‫‪Ibid, p. 33 24‬‬
> ‫‪ 25‬ראו מאמרו של תוכלי‪" ,‬בהאי־י סתיזי"‪ ,‬המציין את התהליך הדתי השיעי שהיה בראשית‬
> ‫המאה העשרים ופסל כל מה שאינו שיעי‪ ,‬גם תנועות חילוניות וגם תנועות דתיות‬
> ‫שאינן שיעיות־מוסלמיות‪Tavakoli-Targhi, "Anti-Baha'ism and Islamism in Iran", pp. .‬‬
> ‫‪206-212‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪75‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫ִ‬
> ‫הזמן) ולא אנג'מן־י דד בהאא'ית (האגודה האנטי־בהאית)‪ .‬סביר להניח שהשם השני‬
> ‫המבהיר את מטרת הארגון "הולבש" עליו‪ ,‬בצדק כנראה בידי הבהאים עצמם‪ .‬המטרה‬
> ‫המשנית של האגודה‪ ,‬להילחם אינטלקטואלית בקבוצה המשיחית של ח'ומיני‪ ,‬עטתה‬
> ‫על עצמה שם אחר‪ ,‬שבאופן אירוני דווקא מציין את ההפך – דבקות במשיחיות‬
> ‫המהדי‪ ,‬ולא אנטי־משיחיות ומהפכנות כפי שהיו או כפי שהציגו את עצמם‪ .‬מכל‬
> ‫מקום‪ ,‬לא נכון לומר שהחג'תיה היו אנטי־משיחיים‪ ,‬שהרי הם רק ביקשו לא לדחוק‬
> ‫את הקץ‪ ,‬ולמעשה היו מסורים לרעיון השיבה של "האימאם הנעלם" ביום מן הימים‪,‬‬
> ‫שאז יחליט המהדי שזו השעה לשוב אל קהל מאמיניו ולהביא להם ולעולם כולו שלום‬
> ‫וצדק‪ .‬עקרונית‪ ,‬לחג'תיה לא היה עניין ביצירת חברה אסלאמית על־ידי השתתפות‬
> ‫בפוליטיקה‪ .‬לטענתם‪ ,‬זהו תפקידו הבלעדי וההיסטורי של המהדי‪26.‬‬
> 
> ‫השם הראשוני אגודת האימאם של הזמן עומד כהכרזה אנטי־בהאית‪ ,‬ובעצם‬
> ‫מעין הכרזת מלחמה על הבהאים‪ ,‬המייצגים לכאורה את היישום של "זמן המהדי"‬
> ‫באמונתם כי בהאאללה הוא "האימאם הנעלם"‪ ,‬המשיח של הזמן‪ .‬החג'תיה בגרסתם‬
> ‫המוקדמת של שנות החמישים של המאה העשרים היו נגד הגישה המשיחית‪ ,‬ובעיקר‬
> ‫נגד המשיחיות שייחסו לבהאים‪ .‬לימים‪ ,‬לצד המאבק האנטי־בהאי עברו החג'תיה‬
> ‫למאבק אנטי־משיחי מבית מדרשו של ח'ומיני‪ .‬עיקר המאבק היה בשלהי שנות‬
> ‫השישים ובאמצע שנות השבעים ולקראת בואה של המהפכה האסלאמית‪ ,‬אז החלו‬
> ‫תומכי ח'ומיני להתנגד לחג'תיה ולאידאולוגיה שלה‪.‬‬
> ‫מייסד האגודה‪ ,‬השיח' מחמוד חלבי‪ ,‬היה דמות א־פוליטית (לא כמו כאשאני)‪,‬‬
> ‫כיתר אנשי הדת שדגלו בקו לוחמני כלפי הבהאים‪ ,‬ובייחוד בשל היותו של חלבי‬
> ‫מהמג'תאהדים מהזרם האח'בארי‪ 27,‬שדגל באי־מעורבות פוליטית ודבק בשיטה‬
> ‫הישנה של היות המנהיג הדתי‪ ,‬המג'תאהד מייעץ לשלטון ולא שותף פעיל בו‪.‬‬
> ‫בשנות החמישים נמנה ח'ומיני עצמו עם הקו השייחי'‪ ,‬ובדומה לחלבי אף נקט גישה‬
> 
> ‫‪Kasra Naji, Ahmadinejad, The Secret History of Iran's Radical Leader, Berkeley 26‬‬
> ‫‪2008, p. 15; Fischer, "Autobiographical Stories of Mehdi," p. 48; Baha'i International‬‬
> ‫‪Community, "The Baha'i Question; Cultural Cleansing in Iran", September 2008, p.‬‬
> ‫‪ .40‬דין אולסן טוען כי החגת'יה נוסדה בשנות החמישים בשם אנג'מן־י ח'יריה חג'תיה־מהדויה‬
> ‫בהנהגת השיח' מחמוד חלבי‪ .‬הוא מציין שהם היו אנטי־קומוניסטים‪ ,‬אנטי־מרקסיסטיים‬
> ‫ואנטי־אתאיסטים בצורה קיצונית ביותר‪ .‬אין הוא מציין שהחג'תיה הייתה אגודה אנטי־‬
> ‫בהאית‪ .‬אבל הוא מציין‪ ,‬שמטרתה העיקרית הייתה להכין את העולם לשובו המידי של המהדי‬
> ‫באמצעים כאוטיים ואפוקליפטיים‪ ,‬שיחישו את בואו (שם‪ ,‬עמ' ‪Dean T. Olsen .)332-331‬‬
> ‫‪Perfect Enemy: The Law Enforcement Manual Islamist Terrorism, Illinois 2009, pp.‬‬
> ‫‪331-332‬‬
> ‫‪ 27‬הזרם האח'בארי נעלם לקראת סוף המאה השמונה־עשרה במקביל לנפילתה של המלוכה‬
> ‫הצפוית‪ .‬זרם השייח'יה מבית מדרשו של המג'תהד שיח' אחמד אבן זין אל־דין אבן אבראהים‬
> ‫אל אחסא'י‪ ,‬המשיך את עקרונות האח'באריה לפחות בכל הנוגע לתפיסת איש הדת כאיש‬
> ‫פוליטי וכן בהתייחסות לאג'תהאד‪ ,‬כלומר העקרונות שבהם משתמש איש הדת בהגיעו‬
> ‫לפסיקה הלכתית‪ ,‬האם על בסיס הקוראן והחדית' ובאסכולה הג'עפרית בלבד (כגישת‬
> ‫האח'באריה) או בשימוש גם במקורות אלה אך גם באינטלקט ובפלפול ההלכתי של המג'תהד‬
> ‫על מנת להגיע לפסיקה הלכתית‪.‬‬
> ‫‪ 76‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬       ‫‪#‬‬            ‫‪#‬‬
> 
> ‫אנטי־בהאית מובהקת‪ 28.‬חלבי ראה בבהאים את אויבי האסלאם בכלל ואויבי איראן‬
> ‫בפרט והסאוא"כ התיר לו ולפעיליו להקים את ארגונם‪ ,‬לאסוף תרומות וכסף מסוחרי‬
> ‫הבזאר‪ ,‬לממן תומכים חמושים ולצאת לפעולות לכאורה אזרחיות נגד המיעוט‬
> ‫הבהאי‪ ,‬והמשטר דאג שאשמת הרדיפה לא תהיה מופנית אליו‪29.‬‬
> 
> ‫אנשי הדת שמו לב שבשנים שקדמו להפיכה שחוללה ארצות הברית באיראן‬
> ‫("מבצע אג'קס") התפשטה תעמולת הבהאים וגדלה השפעתם על דעת הקהל‬
> ‫האיראנית ואולי גם המזרח־תיכונית בכלל‪ ,‬אך בייחוד משכה את תשומת לבם‬
> ‫תעמולה שכוונה בעיקר נגד אנשי הדת‪ .‬באקי טוען‪,‬שהשיח' חלבי יחד עם איש דת‬
> ‫נוסף‪ ,‬מירזא מהדי אצפהאני‪ 30,‬היו בקשר סודי עם "האימאם הנעלם"‪ .‬יחד איתם‬
> ‫היה "תלמיד חכם" אחר בשם סיד עבאס עלוי‪ ,‬ושלושתם נחשפו לתעמולה שהפיץ‬
> ‫תועמלן בהאי‪ .‬תעמולה זו הובילה את עלוי להמיר את דתו משיעה לבהאיות‪ .‬לימים‬
> ‫כתב עלוי את אחד מספרי התעמולה הבהאית הנפוצים ביותר‪.‬‬
> ‫לפיכך זיהה השיח' חלבי בדת הבהאית סכנה גדולה‪ ,‬ומהשתתפות בדיונים איתם‬
> ‫ובויכוחים פילוסופיים איתם‪ ,‬ומקריאת כתביהם הוא גילה שעוד שני אנשי דת‬
> ‫חשובים קרובים למדי לדעתם של הבהאים‪ .‬לאחר מכן בא חלבי לטהראן והחל‬
> ‫לאסוף הוכחות על ניסיונות של הבהאים לחדור למרכזי הדת‪ ,‬והדגיש לעולמא את‬
> ‫סכנתם של הבהאים והעלה את הצורך שיש להם לאנשי הדת להתחיל להילחם‬
> ‫בתופעה הבהאית ובתעמולתם‪ .‬ואולם לדברי באקי‪ ,‬דווקא קריאה "מלמעלה" זירזה‬
> ‫את חלבי להקים את הארגון‪ ,‬שכן בשנת ‪ 1953‬נגלה אימאם־י זמאן ("האימאם הנעלם")‬
> ‫לחלבי וציווה עליו להקים קבוצה שתילחם בבהאים‪31.‬‬
> 
> ‫ההתחדשות האסלאמית באיראן של תחילת שנות החמישים נבעה בין השאר מכך‬
> ‫שאנשי הדת החלו להיות יותר ויותר מתעניינים בפוליטיקה האיראנית ובתמורות‬
> ‫שזו יכולה לתת להם‪ .‬הדברים הגיעו עד כדי כך שאפילו האיתאללה כאשאני טען‬
> ‫שההשפעה שיש לו על הפוליטיקה האיראנית גדולה מזו של השאה‪ .‬לכאשאני גם‬
> ‫הייתה השפעה על הפדאא'יאן־י אסלאם‪ ,‬מי שנקטו דרך של רציחות פוליטיות והובילו‬
> ‫קו מיליטנטי אסלאמי ואנטי־מערבי‪ 32.‬סיבה אחרת להתעוררות הייתה התקשרות‬
> ‫השאה לגורמים המתונים בקרב אנשי הדת‪ ,‬שלא נחשבו איום על שלטונו‪ ,‬משום‬
> ‫שרצה את תמיכת אנשי הדת בפעולותיו נגד מפלגת התודה הקומוניסטית‪33.‬‬
> 
> ‫‪Baqer Moin, Khomeini: Life of the Ayatollah, London 1999, pp. 66-67 28‬‬
> ‫‪ ;Amir Taheri, The Spirit of Alla, London 1985, pp. 191-192 29‬דוד מנשרי‪ ,‬איראן במהפכה‪,‬‬
> ‫תל־אביב ‪ ,1988‬עמ' ‪.62‬‬
> ‫‪ 30‬חלבי היה מחסידיו של האיתאללה מירזא מהדי אצפהאני‪ .‬אצפהאני היה ממייסדי אסכולת‬
> ‫התפכיכ (הפרדה־פירוד)‪.‬‬
> ‫‪ 31‬באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.31-30‬‬
> ‫‪Elgin Groseclose, "Crescent and Sickle; The Revival of Islam and Its Significance," 32‬‬
> ‫‪Christian Science Monitor, November 10, 1951, p. 20‬‬
> ‫‪UNHCR, http://www.unhcr.org/refworld/country,IRBC,IRN,403dd1f914,0.html, 33‬‬
> ‫)‪(September 11, 2003‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪77‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫האיתאללה הבכיר בורג'רדי היה די בטוח בכוחו של המחנה הדתי‪ ,‬מה שהוביל‬
> ‫לדרישות שלו ממשטר השאה‪ ,‬וזה נענה לדרישותיו בייחוד בכל הנוגע למיעוט הבהאי‪.‬‬
> ‫גם בתקופת כהונתו של מצדק היו דרישות של בורג'רדי‪ ,‬שזיהה את הכבוד שרחש לו‬
> ‫מצדק‪ .‬מצדק ניסה לרצות את בורג'רדי בחוקים למיניהם‪ .‬כאשאני עזב את מצדק גם‬
> ‫משום שזה נטה להקשיב ולרצות את בורג'רדי (יותר מאשר אותו עצמו)‪ 34.‬עד שנת‬
> ‫‪ 1962‬נאלץ השאה להיכנע לתכתיבים מסוימים של אנשי הדת‪ ,‬כמו המסע לדיכוי‬
> ‫המיעוט הבהאי ב־‪ ,1955‬שאותו הובילו החג'תיה בתמיכת השלטונות‪35.‬‬
> 
> ‫בשנות השישים והשבעים‪ ,‬כאשר "המהפכה הלבנה" של השאה הייתה בשיאה‪,‬‬
> ‫כשמצד אחד הייתה פריחה כלכלית ומן הצד אחר דיכוי דתי והגברת החילוניות‪ ,‬היו‬
> ‫החג'תיה מעין ארגון א־פוליטי ולא ממשלתי‪ ,‬שהצהיר חד־משמעית על התנגדות לכל‬
> ‫נושא המשיחיות השיעית ִבפרשנותה הח'ומיניסטית‪ ,‬וייצג עמדה אנטי־מהפכנית‪.‬‬
> ‫לימים‪ ,‬כאשר רצה מוחמד רדא שאה להחליש את מחנה ח'ומיני‪ ,‬הוא השתמש בוויכוח‬
> ‫זה כדי לנגח את המגמה השיעית המשיחית המהפכנית שהציע ח'ומיני‪ ,‬ולהציג עמדה‬
> ‫אוהדת כלפי הבהאים‪ 36.‬אהדה זו כלפי הבהאים מובנת‪ ,‬שהרי ראש ממשלת השאה‬
> ‫עד שנת ‪ ,1977‬עבאס הוידא‪ ,‬היה בהאי שהתאסלם‪ ,‬אבל לא ברור הקשר של השאה‬
> ‫לחג'תיה שייצגו עמדה אנטי־בהאית‪.‬‬
> ‫השיח' חלבי ידע שתנועה דתית המבקשת לפעול במרחב האיראני ולגייס תמיכה‬
> ‫עממית‪ ,‬חייבת לרכוש תמיכה דתית של האיתאללה הבכיר של התקופה‪ ,‬בורג'רדי‪.‬‬
> ‫ואכן הטענה היא‪ ,‬שבורג'רדי הוא שדחף את חלבי להקים את החג'תיה‪ .‬מלבד השיח'‬
> ‫חלבי היו חברים באגודה גם סוחרי הבזאר ואנשי דת שמצאו מכנה משותף – התנגדות‬
> ‫להתערבות הממשלה בענייני רכוש או כלכלה‪ 37.‬המצב הכלכלי באיראן עם סיום‬
> ‫"משבר מצדק" היה בכי רע‪ .‬זה זמן רב שלא נכנס מטבע זר למדינה וכלכלתה ניצבה‬
> ‫על עברי פי פחת‪ .‬במצב כזה היה על הממשלה להניע את המערכת הכלכלית‪ ,‬משימה‬
> ‫שנפלה על כתפי המעמד הנמוך והסוחרים‪ ,‬שרובם המכריע היו מקושרים לאנשי‬
> ‫הדת‪ .‬כל דעה‪ ,‬הן נגד הבהאים והן בעד התפיסה השיעית הקלאסית בעניין המהדי‪,‬‬
> ‫לא תוכל להיות משפיעה אלא אם כן תובל בידי אנשי הדת או תזכה לתמיכת אנשי‬
> ‫דת וסוחרים‪ .‬לשם החדרת התורה והכשרת הלבבות הקימו מייסדי האגודה מוסדות‬
> ‫וארגונים ואף בתי ספר שילמדו את תפיסתם השמרנית לעילא‪ .‬בד בבד עם מלחמתם‬
> ‫בבהאים (פיזית ורעיונית) פיתחה האגודה גישה של תנועה דתית‪ ,‬המקדמת רפורמות‬
> 
> ‫‪Behram Choubine, "Suppression of Baha'is of Iran in 1955," p. 22, in <http://www.‬‬      ‫‪34‬‬
> ‫>‪kavehroom.com/books/23years/dashti1.pdf‬‬
> ‫‪Yann Richard, "Le Rôle du clergé: tendances contradictoires du chi'isme iranien‬‬        ‫‪35‬‬
> ‫‪contemporain," Archives de sciences sociales des religions, 28e Année 55/1 (January-‬‬
> ‫‪March 1983), pp. 5-27‬‬
> ‫‪Amanat, Apocalyptic Islam and Iranian Shi'ism, p. 222‬‬     ‫‪36‬‬
> ‫‪Vanessa Martin, Creating an Islamic State: Khomeini and the Making of a New Iran,‬‬      ‫‪37‬‬
> ‫‪London 2007, p. 211‬‬
> ‫‪ 78‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬      ‫‪#‬‬                ‫‪#‬‬
> 
> ‫דתיות ואף את המודרנה‪ 38,‬מה שיכול מבחינתם לקדם את רעיונותיה‪ ,‬בדומה לתפיסה‬
> ‫הוהאבית הקלאסית של הבדעה (איסור חידוש)‪ ,‬כל עוד אין סתירה למצוות האסלאם‬
> ‫וכל עוד העניין משרת נאמנה את החדרת התפיסה בקרב המאמינים‪.‬‬
> ‫הואיל ואנשי החג'תיה היו חסידי האסכולה הסתגלנית השיח'ית‪ ,‬מלכתחילה לא‬
> ‫היה קל להם לאמץ את השילוב של תורה ומדע ואת הפתיחות כלפי כלים טכנולוגיים‬
> ‫וכלפי המודרנה בכלל‪ .‬בניגוד לאצוליה‪ ,‬שם היה האג'תהאד נפוץ במיוחד‪ ,‬דגלה‬
> ‫האח'באריה (קודמתה של השיח'יה) בשימור שיטת הפסיקה הקלאסית בהישענות על‬
> ‫הקוראן‪ ,‬החדית' והשריעה הג'עפרית השיעית‪ .‬לעומת האח'באריה‪ ,‬האסכולה האצולית‬
> ‫מציעה שיטה של אימוץ החוק האסלאמי והתאמתו למרבית המצבים העכשוויים‪.‬‬
> ‫החג'תיה הוקמה כאמור בידי השיח' חלבי ובעידודו של האיתאללה בורג'רדי‪,‬‬
> ‫ובדחף של חלום שחלם חלבי ובו נגלה אליו "האימאם הנעלם" ואמר לו להילחם‬
> ‫בבהאים‪ 39.‬אל חלבי הצטרפו ארבעה אנשי דת שהיו הגרעין הראשוני לאגודה‪ :‬סיד‬  ‫ִ‬
> ‫רדא רסול‪ ,‬סיד חוסין סג'אדי‪ ,‬מוחמד ע'לאם־חוסין וחאג' מוחמד תקי־תאג'ר‪ 40.‬מי‬
> ‫שלא נמנה עם הקבוצה המייסדת היה מירזא מהדי אצפהאני‪,‬שהיה למעשה האידאולוג‬
> ‫הראשי של החג'תיה‪ ,‬בעוד השיח' חלבי היה רק תלמידו ושלוחו להקמת האגודה‪.‬‬
> ‫האידאולוגיה החדשנית של אצפהאני ייצגה קנאות וגישה לא רציונלית ודעות קדומות‬
> ‫(ברוח השיטה השיח'ית ולא האצולית)‪ .‬החלק האנטי־בהאי של האגודה היה מזערי‬
> ‫לעומת הדעות המורכבות והחדשניות לכאורה שייצג אצפהאני‪41.‬‬
> 
> ‫התקופה שלאחר "משבר מצדק" פינתה את אנשי הדת מהפוליטיקה לשעה קלה‪.‬‬
> ‫האגודה שזה עתה הוקמה במשהד ביקשה למנף את ייעודה בעיר הגדולה טהראן‪,‬‬
> ‫ולשם כך הקים בה חלבי שלוחה מרכזית של החג'תיה‪ .‬המטרה הראשונית של האגודה‬
> ‫הייתה כאמור להתעמת רעיונית עם הבהאים ולשיטה זו קרא חלבי "ההגנה המדעית‬
> ‫על האסלאם"‪ 42.‬אותה שיטה או תכנית נקראה לימים "תכנית חלבי"‪ ,‬על שם מייסד‬
> ‫האגודה‪ .‬בבסיס תכנית זו עמדה התקווה להשיב את הבהאים חזרה לחיק האסלאם‪,‬‬
> 
> ‫‪Fariba Adelkhah, Being Modern in Iran, New York 2000, p. 92; Anoushiravan 38‬‬
> ‫‪Ehteshami, Mahjoob Zweiri, Iran and the Rise of Its Neoconservatives: The Politics of‬‬
> ‫‪Tehran's Silent Revolution, London 2009, pp. 64-65‬‬
> ‫‪ 39‬לאחר המהפכה האסלאמית טען חלבי שהוא מתקשר עם "האימאם הנעלם"‪ ,‬והדבר יוסבר‬
> ‫בפרק המדבר על העימות בין חלבי לח'ומיני‪ .‬אמנם‪ ,‬עצם החלום ופשרו‪ ,‬בה בעת שחלבי‬
> ‫עצמו חסיד של בורג'רדי‪ ,‬המוכר בעיני חלבי ובעיני שאר חסידיו כ"דוברו" של "האימאם‬
> ‫הנעלם"‪ ,‬מעלה תהייה‪ .‬ייתכן מאוד שחלבי חשף את עניין החלום רק לאחר מותו של בורג'רדי‬
> ‫בשנת ‪.1961‬‬
> ‫‪http://www.oursouthazerbaijan.com/english_hoj.htm‬‬
> ‫ִ‬        ‫‪40‬‬
> ‫‪ 41‬מוחמד רדא ארשאדי ניא‪ ,‬אז מדרסה מעארף תא ואנג'מן־י חג'תיה ו מכתב־י תפכיכ‬
> ‫[מהמדרסה לאגודת החג'תיה ולאסכולת ההפרדה]‪ ,‬קום ‪ 1386/2007‬ה')‪ ,‬עמ' ‪.24-21‬‬
> ‫‪Mahmoud Sadri, "Shaikh Mahmud Halabi", Encyclopaedia Iranica Online, http:// 42‬‬
> ‫‪www.iranica.com/newsite/; Baha'i International Community, "The Baha'i Question:‬‬
> ‫‪Cultural Cleansing in Iran," September 2008, p. 50‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪79‬‬
> ‫‪#‬‬             ‫‪#‬‬
> 
> ‫והבהאים שיסרבו לחזור בתשובה לאסלאם יוחרמו בידי המוסלמים עד כדי התרת‬
> ‫דמם‪43.‬‬
> 
> ‫כן ביקשה החג'תיה ליצור לעצמה מצד אחד תדמית של אגודה המבקשת להילחם‬
> ‫בדת הבהאית‪ ,‬ומן הצד האחר להציג את עצמה כמורכבת מרבדים של רעיונות דתיים‬
> ‫המציגים אותה באור שונה ממה שהאגודה נתפסה בעיני הקהילה השיעית‪ .‬ההיאחזות‬
> ‫במוטיב הבהאי נתנה לאגודה עילה לשרוד במרחב האיראני ולהרחיק ממנה את‬
> ‫המשטר‪ ,‬אף־על־פי ששמרה על קשרים טובים אתו‪ .‬בתקופה הקדם־מהפכנית היה‬
> ‫ח'ומיני מודע לאגודה ולפעילותה‪ ,‬ואף לא ראה בה תחילה איום על שאיפותיו או בת‬
> ‫פלוגתא לרעיונותיו הדתיים־הפוליטיים‪.‬‬
> ‫האגודה הקדישה את מרב שנותיה הראשונות למלחמה בדת הבהאית‪ ,‬לפחות‬
> ‫עד עליית המהפכה האסלאמית‪ ,‬שאז הצטרפו חלק מחבריה לתנועה המהפכנית‬
> ‫של ח'ומיני‪ .‬האגודה התנגדה עקרונית להתערבות פוליטית של אנשי הדת בענייני‬
> ‫המדינה‪ ,‬ופעילותה האנטי־פוליטית עוררה ויכוח ומחלוקת בקרב אנשי הדת ערב‬
> ‫המהפכה האסלאמית‪ .‬תומכי ח'ומיני ראו בתנועה זו ערב המהפכה תנועה אנטי־‬
> ‫מהפכנית‪ ,‬שכל תפקידה לשמר את המצב הקיים‪ ,‬וזאת בשל תפיסתם הדתית ששינוי‬
> ‫פוליטי־דתי יתרחש רק על־ידי "האימאם הנעלם"‪.‬‬
> ‫בתקנון האגודה נאמר ש"האגודה לא תתערב בשום דרך שהיא בעניינים‬
> ‫פוליטיים"‪ ,‬וכן‪" :‬האגודה מעוניינת להילחם בדת הבהאית המטילה ספקות דתיים"‪,‬‬
> ‫ואף "מזמינה צעירים המעוניינים להתגייס ולהילחם בספקות אלו"‪ .‬רבים מאנשי הדת‬
> ‫בתקופת הקמת האגודה לא התלהבו‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬מהנטייה האנטי־בהאית שלה‬
> ‫וחשדו שאנשיהם מנסים להיטפל לנושא שממילא שנוי במחלוקת כדי לחמוק מדיון‬
> ‫בנושאים פוליטיים ואי־רצון להשתתף בפוליטיקה‪ 44.‬ברור שמקור זה – אז מדרסה‬
> ‫מעארף – יוצא נגד האגודה בלי לבדוק את הרבדים המהותיים בשיעה בכל הנוגע‬
> ‫לעיסוק בפוליטיקה‪ .‬יש כאן האשמה ידועה המופנית דרך קבע נגד האגודה נוכח אי־‬
> ‫רצונה להשתתף בפוליטיקה ובגלל היאחזותה בנושא האנטי־בהאי כדי להסיט מעצמה‬
> ‫את תשומת הלב של המהפכנים‪.‬‬
> ‫נקודת המפנה של האגודה‪ ,‬הגם שלא הוכרה כאגודה רשמית‪ ,‬הייתה בתחילת‬
> ‫שנות השבעים‪ ,‬כאשר כמה סטודנטים מהסמינר התאולוגי בעיר קום המירו את דתם‬
> ‫לדת הבהאית‪ .‬מקרה זה בייש לכאורה את הממסד הדתי כולו‪ ,‬שהנה פרי באושים‬
> ‫יצא תחת ידם‪ .‬השיח' חלבי‪ ,‬ששימש מעין "משגיח" בסמינרים ועקב מקרוב אחר‬
> 
> ‫‪Nazila Ghanea-Hercock, "Ethnic and Religious Groups in the Islamic Republic of 43‬‬
> ‫‪Iran," United Nations Office of the High Commissioner for Human Rights, Sub-‬‬
> ‫‪regional Seminar – Minority Rights: Cultural Diversity and Development in Central‬‬
> ‫‪Asia, Bishkek,October2004, pp. 9-10, in:www2.ohchr.org/english/issues/minorities/‬‬
> ‫ִ‬                                                              ‫‪docs/WP2.doc‬‬
> ‫‪ 44‬ארשאדי ניא‪ ,‬אז מדרסה מעארף‪ ,‬עמ' ‪ .24-21‬אנג'מן־י חג'תיה‪ :‬תשכילאתי־י צד דהרה‬
> ‫(אגודת החג'תיה – [על אודות] הקמת [האגודה] הצבועה [מילולית דו־פרצופית)‪.‬‬
> ‫‪.http://mehrabeandishe.blogfa.com/post-42.aspx‬‬
> ‫‪ 80‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬       ‫‪#‬‬            ‫‪#‬‬
> 
> ‫התפתחות הסטודנטים בסמינרים‪ ,‬ראה בהמרת דת זו כישלון אישי‪ 45.‬בתחילת שנות‬
> ‫השבעים התרחבה האגודה לא רק ברחבי איראן אלא אף במדינות שכנות ובהן פקיסטן‬
> ‫והודו (שם חיים מיעוטים בהאים)‪ ,‬וזאת בהתאם להנחיות "ועדת החוץ" שלהם‪.‬‬
> ‫המוטיב שהוביל את האגודה לאגפיה היה‪ :‬יש להילחם במיעוט הבהאי ובהתפשטותו‬
> ‫במזרח התיכון‪ .‬מבחינתה‪ ,‬המיעוט הבהאי הוא איום של ממש על השיעה ועל בואו‬
> ‫של "האימאם הנעלם"‪" .‬ההנחיה" בדבר הבהאים שקיבל חלבי בחלום מ"האימאם‬
> ‫הנעלם" תורגמה לכך שהאימאם יבוא רק לאחר שבשלב ראשון ימוגרו הבהאים‬
> ‫מאיראן‪ ,‬ובשלב שני מכל מרכזיהם במזרח התיכון‪.‬‬
> ‫צמיחת האגודה באיראן‪ ,‬כאשר בסיס פעולתה הוא האיום הבהאי‪ ,‬לא עמדה בשום‬
> ‫יחס ל"איום הבהאי" בפועל‪ ,‬אם זה בנוכחותם במוסדות השלטון ואם במוקדי הכוח‬
> ‫הפוליטי והכלכלי במדינה‪ .‬חברי החג'תיה התפזרו אף בארגונים אסלאמיים אחרים‬
> ‫עם מטרה מובהקת להרחיב את מעגל השפעתם בחברה הדתית השיעית באיראן‪46.‬‬
> 
> ‫חברי האגודה לא התנגדו לשלטון המלוכני וקיימו קשרים טובים עם בעלי תפקידים‬
> ‫בשלטון‪ ,‬מה שגרם לסאוא"כ לנהוג בהם במתינות‪ .‬בעת ההיא העיקרון של האגודה‬
> ‫היה התנגדות מהותית לבהאים ולכל מה שהם מייצגים‪ .‬מאחר שזו הייתה אגודה‬
> ‫פעילה‪ ,‬רבים הצטרפו אליה ונכחו בפגישות ובדרשות של מנהיגי הדת שלה‪ .‬ואולם‬
> ‫חשיבותה הפוליטית והאזרחית לא הייתה כמו זו של מפלגת התודה או של ארגונים‬
> ‫פוליטיים או מחתרתיים אחרים‪47.‬‬
> 
> ‫פילוסופיה של תנועה אנטי־מהפכנית‬
> ‫אחד הרעיונות שניסתה החג'תיה לקדם נגע לתפיסת המציאות של הדור‪ .‬האם על‬
> ‫המאמין לקדם את בואו של המהדי או שמא עליו להמתין ולחכות לבואו? האם‬
> ‫החטאים הקיימים בדור ימנעו את המהדי מלבוא או יזרזו את בואו? ומה תפקידו של‬
> ‫איש הדת הבכיר בדור? האם מתפקידו לפעול למען השלמות הלאומית והדתית של‬
> ‫המדינה ולפעול נגד אויבי הדת והאסלאם?‬
> ‫בפורומים השונים ובמפגשים של התנועה הגיעו אנשי החג'תיה לתובנה שעליהם‬
> ‫להישאר מחוץ למסגרות הפוליטיות‪ ,‬שכן הם דגלו בשלב הזה בהפרדת הדת מהמדינה‪.‬‬
> ‫רבים מאנשי הדת שתמכו בח'ומיני והיו מן המנהיגים הראשונים של הרפובליקה‬
> 
> ‫‪Mahmoud Sadri, "Hojjatiya," Ehsan Yarshater (ed.), Encyclopaedia Iranica, Vol. 12, 45‬‬
> ‫‪Fascicle 4, pp. 427-428‬‬
> ‫‪Ibid; Bill Samii, "Iran: Resurgence of Religio-Political Society Raises Concerns," 46‬‬
> ‫‪Radio Free Europe, Radio Library, July 11, 2006; Babak Ganji, "Iranian Strategy:‬‬
> ‫‪Factionalism and Leadership Politics," Conflict Studies Research Centre, Middle East‬‬
> ‫‪3‬־‪Series 07/06, Defence Academy of the United Kingdom, March 2007, pp. 2‬‬
> ‫‪Ahmad Ashraf, Ervand Abrahamian, "Bazaar and Mosque in Iran's Revolution", 47‬‬
> ‫‪Middle East Research and Information Project (MERIP), Mars-April 1983, p. 18‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪81‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫האסלאמית‪ ,‬כגון מוחמד עלי רג'אא'י וסיד מוחמד חוסין בהשתי‪ 48,‬יצאו נגד החג'תיה‬
> ‫וראו בה "שוליים דתיים" שיצאו נגד המהפכה ותמכו בשאה‪ .‬אנשי התנועה המשיכו‬
> ‫במאבק בבהאים (אף־על־פי שהשאה עצמו קידם את זכויות הבהאים במדינה)‪ ,‬וליבו‬
> ‫מחלוקת בין שיעים לסונים וראו בסונים חתרנים הפועלים בחשאי ומובילים את‬
> ‫החזית האופוזיציונית למשטר ו"מסוכנים לחברה"‪.‬‬
> ‫חלבי כאידאולוג ראשי של החג'תיה‪ ,‬הגם שהיה איש דת‪ ,‬שלל את השימוש‬
> ‫בכלים פילוסופיים כדי להגיע לאמת או להכרה אלוהית‪ .‬מבחינתו‪ ,‬אין ביכולתו של‬
> ‫השכל האנושי להגיע לעובדות בדבר קיום האלוהי משום שהאמונה אינה יכולה‬
> ‫להתעסק במורכבות האל‪ .‬האל מבחינתו של חלבי "הוא מחוץ לשאלה הפילוסופית"‪.‬‬
> ‫הפילוסופים והמיסטיקנים אינם יכולים להגיע לרמת ההבנה וההכלה של המהות‬
> ‫האלוהית‪49.‬‬
> 
> ‫אחד מרכיבי האידאולוגיה של החג'תיה היה נושא הציפייה או ההמתנה (אנתט'אר)‬
> ‫לבואו של "האימאם הנעלם"‪ 50.‬זהו למעשה אחד מעיקרי האמונה השיעית האומר‬
> ‫שעל המאמין השיעי לצפות ולחכות לגאולתו הממשמשת ובאה של "האימאם‬
> ‫הנעלם"‪ .‬לכאורה אין זה אידאל המיוחד לחג'תיה‪ ,‬אלא זו תפיסה מהותית בשיעה‬
> ‫שקיבלה משנה חשיבות באידאולוגיה החג'תית בתקופה שלפני המהפכה האסלאמית‪.‬‬
> ‫לעומת זאת היה ח'ומיני חסיד הזרם האצולי‪ ,‬האקטיביסטי‪ ,‬השואף לזרז את בואו של‬
> ‫"האימאם הנעלם" על־ידי ייסוד חברה דתית מתוקנת‪ ,‬חברה שבה אנשי הדת תופסים‬
> ‫מקום נכבד ומנהלים את החיים האזרחיים הדתיים של המדינה‪ ,‬שכן מבחינתם‪,‬‬
> ‫האסלאם הוא ציביליזציה ולכן הוא שולט בכל תחומי החיים‪ ,‬גם הפוליטיים‪.‬‬
> ‫החג'תיה מנגד לא ראתה בפוליטיקה את חזות הכול‪ ,‬שכן מבחינתה הפוליטיקה‬
> ‫היא עניין חילוני ולכן על אנשי הדת‪ ,‬בייחוד הבכירים שבהם‪ ,‬להדיר את רגליהם‬
> ‫מעיסוק בה‪ .‬באחד מסעיפי תקנון האגודה נאמר‪ ,‬שכל חברי האגודה מתחייבים בכתב‬
> ‫שלא לעסוק בפוליטיקה‪ 51.‬ייתכן שזה היה אילוץ מצד המשטר‪ ,‬אך נראה שהיסודות‬
> ‫הא־פוליטיים היו עמוקים בהווי ובאידאולוגיה של האגודה ברוחו של מייסדה השיח'‬
> ‫חלבי‪52.‬‬
> 
> ‫האגודה בנתה את האידאולוגיה שלה כתזה עומדת בפני עצמה‪ ,‬וחבריה למרות‬
> ‫התנגדותם העקרונית לפילוסופיה ולמיסטיקה‪" ,‬חטאו" בעצמם בניהול רעיונות‬
> ‫פילוסופיים הבנויים על דיאלקטיקה‪ ,‬תזה–אנטי־תזה–סינתזה‪ 53.‬כל היסודות האלה‬
> 
> ‫רג'אא'י היה ראש הממשלה הראשון ונשיאה השני של הרפובליקה האסלאמית‪ .‬סיד מוחמד‬            ‫‪48‬‬
> ‫חוסין בהשתי היה ראש מערכת המשפט בימיה הראשונים של הרפובליקה האסלאמית –‬
> ‫האופוזיציה האיראנית‪.‬‬
> ‫ִ‬    ‫שניהם נרצחו בפעולות טרור של‬
> ‫"אנג'מן־י חג'תיה‪ :‬תשכילאתי־י צד דהרה" (אגודת החג'תיה – [אודות] הקמת [האגודה]‬          ‫‪49‬‬
> ‫הצבועה [מילולית‪ :‬דו־פרצופי)‪http://mehrabeandishe.blogfa.com/post-42.aspx .‬‬
> ‫באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.194‬‬   ‫‪50‬‬
> ‫חזב־י קאעדין אסאסנאמה – תקנון מפלגת היושבים (המצפים‪ ,‬החג'תיה)‪.‬‬      ‫‪51‬‬
> ‫יש דמיון בין ההתייחסות הבהאית והחג'תית לנושא האיסור לעסוק בפוליטיקה‪ ,‬אך במסגרת‬        ‫‪52‬‬
> ‫זו של המאמר לא אדון בנושא‪ ,‬שכן אין המאמר משווה בין הדת הבהאית לעקרונות החג'תיה‪.‬‬
> ‫באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.196-194‬‬    ‫‪53‬‬
> ‫‪ 82‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬      ‫‪#‬‬           ‫‪#‬‬
> 
> ‫עזרו לשיח' חלבי לבנות רעיון של הצגת השאלות הפילוסופיות ככאלה שאין בהן‬
> ‫דיון ולכאורה אין בהן סתירה‪ .‬כלומר‪ ,‬חלבי מקבל את הדברים האלוהיים כמובנים‬
> ‫מאליהם בלי שאיפה לחקור את היבטיהם הפילוסופיים והרוחניים‪ ,‬כי בעיניו האידאל‬
> ‫אינו בהצגת שאלות ופתרונן אלא באמונה מוחלטת בכתבי הקודש וביסודות הדתיים‬
> ‫שהורישה השיעה לדורות הבאים‪ .‬לדעתו‪ ,‬כל שאלה היא למעשה ערעור על אמונה‪.‬‬
> ‫המציאות הקוסמית והקיום האנושי בכדור הארץ הם עובדה ואין להסבירם‬
> ‫במושגים של אמונה‪ .‬חקירת התהליכים לא תביא לידי עצירתם או להשתתפות האדם‬
> ‫ב"מעשה מרכבה" או בהתערבות בתהליכים הלא מוסברים של האל עלי אדמות‪.‬‬
> ‫לדעת השיח' חלבי העולם צריך להתנהג כפי שהבורא יצר אותו‪ ,‬והאדם צריך לנהוג‬
> ‫על־פי אמות המידה הרוחניות של הדת‪ .‬ומכאן‪ ,‬עד כמה האדם הוא אחראי אישי‬
> ‫להתפתחות החברתית? האם הוא פועל על־פי קנה מידה אישי? האם הוא חלק‬
> ‫מחברה ואז אחריותו היא חלקית‪ ,‬אם בכלל?‬
> ‫מכאן הסיקו מתנגדיה שהחג'תיה חרתה על דגלה את קידום השחיתות והעוול‬
> ‫החברתי כדי לזרז את בואו של המהדי‪ ,‬שכן מטרת בואו היא לתקן את העולם המושחת‬
> ‫ולהשליט סדר דתי שיעי על כל יושבי תבל‪ .‬מסקנה זו יכולה להיות מובנת נוכח אי־‬
> ‫רצונה של החג'תיה להיות מעורבת חברתית במובן של השתתפות בפוליטיקה‪ ,‬ומכאן‬
> ‫לכאורה שאין היא רואה את עצמה חלק מהחברה‪ ,‬אלא קבוצה שכל פרט בה אמור‬
> ‫לתקן את עצמו וכך לתקן את החברה‪ .‬בעיני ח'ומיני ותומכיו‪ ,‬הרעיון של הטלת‬
> ‫האחריות על הפרט הוא מוטעה ביסודו כי הפרט אינו מסוגל לפעול בהתאם לצווי‬
> ‫הדת בלי שמורי דרך דתיים יכווינו את דרכו הדתית ויצהירו על חובותיו וזכויותיו‬
> ‫הדתיות והחברתיות‪ .‬בעיני החג'תיה החברה (או המשטר כמייצג של החברה) מלאה‬
> ‫מומים ומפתחת שחיתות ואכזריות כלפי החלקים החלשים שבה‪ .‬החג'תיה לא ראתה‬
> ‫את עצמה אחראית ליצירת אותם מומים ולא אחראית לתיקונם‪ .‬מבחינתה זהו‬
> ‫תפקידו של המהדי‪ ,‬לא של איש הדת‪ ,‬גדול ככל שיהיה‪54.‬‬
> 
> ‫מכאן נמצאנו למדים שהסכסוך המופגן בין שתי האסכולות ערב המהפכה‪,‬‬
> ‫בין זו של ח'ומיני ותומכיו לבין זו של השיח' חלבי‪ ,‬היה עקרוני מטבעו‪ .‬עצם אי־‬
> ‫ההשתתפות בתהליכים החברתיים הובילה את החג'תיה להדיר את רגליה מתיקונים‬
> ‫חברתיים הכרחיים‪ ,‬לפחות על־פי התפיסה הח'ומיניסטית‪ .‬תפיסת ח'ומיני בדבר‬
> ‫תיקון העוולות האנושיות‪ ,‬בין אדם לחברו ובין אדם למקום‪ ,‬על־פי הצו ההלכתי‬
> ‫בקוראן ובחדית' כפי שהוא מבין זאת וכפי שביקש ליישם‪ ,‬גרם לחג'תיה להיות מודרת‬
> ‫(מבחירה) מכמה וכמה פעולות חברתיות‪ ,‬שלטענתה חברה אסלאמית שיעית אינה‬
> ‫יכולה לכאורה לפעול על־פיהם מאחר שזמן המהדי טרם הגיע‪ .‬עניין אחר שאנשי‬
> ‫ח'ומיני טרחו להזכיר הוא‪ ,‬שהחג'תיה לא תמכה בג'יהאד וברעיון הלוחמני שלו‪ .‬בעוד‬
> ‫החג'תיה ראתה במושג ג'יהאד אידאל דיאלקטי רוחני‪ ,‬שעל־פיו האדם צריך לפתח את‬
> 
> ‫‪ 54‬שם‪.‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪83‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫עצמו שכלית ורוחנית (במובן הטהור של המילה ג'יהאד כהשתדלות וכמאמץ)‪ ,‬ולא‬
> ‫כצורה לוחמנית העלולה להוביל לפגיעה בחפים מפשע‪55.‬‬
> 
> ‫החג'תיה לא חידשה בהרבה בתפיסתה את נושא הג'יהאד‪ ,‬שכן היא רק הדגישה‬
> ‫עיקרון שיעי ישן בנושא הזה‪ .‬מולא מוחמד באקר בן מוחמד תקי בן מקסוד‪ ,‬הידוע‬
> ‫בכינויו מולא מג'ליסי‪ ,‬כתב באוסף החדית' שלו בחאר אל־אנואר (אוקיינוסים של‬
> ‫אורות)‪" :‬ולא ג'יהאד אלא מע אל־אמאם" [= אין ג'יהאד בלא האימאם]‪ ,‬ואת זה הוא‬
> ‫לומד מפסוק בקוראן‪" :‬ובכופרים ביד קשה‪ ,‬ויקומו להיאבק למען אלוהים"‪ 56.‬או‬
> ‫כדברי מקור אחר‪" :‬דר זמאן – ע'יבת ג'יהאדי ניסת" [בזמן הזה – הג'יהאד אסור]‪57.‬‬
> ‫מכל מקום‪ ,‬רק במאה התשע־עשרה התירו אנשי דת שיעיים את "הג'יהאד ההגנתי"‪58.‬‬
> 
> ‫"המאבק המזוין" לגרסת החג'תיה הוא מיותר‪ ,‬והיא שאפה לא להילחם במשטר‬
> ‫השאה‪ .‬גם חסידיו של ח'ומיני ערב המהפכה לא בהכרח שלחו ידם ב"מאבק המזוין"‪,‬‬
> ‫אך לאחר הפלת השאה נטו לאחוז במוקדי הכוח במדינה‪ .‬אנשי החג'תיה הוכיחו את‬
> ‫יכולתם להתמזג במוסדות החדשים לאחר המהפכה‪ ,‬למרות נטייתם לשלול מלכתחילה‬
> ‫את השלטון הדתי‪ .‬זאת עשו הן בחדירתם למוסדות הכוח‪ ,‬כגון המשטרה ומשמרות‬
> ‫המהפכה‪ ,‬והן בהתגייסותם למלחמת איראן־עיראק‪ .‬מכאן שפרשנות המושג ג'יהאד‬
> ‫אליבא דח'ומיני ותומכיו הוא כנראה במובן הרחב של עידוד הפרט והחברה השיעית‬
> ‫לנוע במעגלים חיצוניים לתקן את העולם ולכבוש יעדים נרחבים מעבר למסגרות‬
> ‫הקיימות‪ ,‬ולהחיל את האסלאם על העולם‪ ,‬ובשלב הראשון – על החלק האסלאמי‬
> ‫של אותו עולם‪.‬‬
> ‫תפיסת החג'תיה בעניין דלעיל שוב נלמדת מעצם התייחסותה למהות של הציפייה‬
> ‫למהדי ולנגזרות הדתיות והחברתיות‪ ,‬האזוריות והעולמיות‪ ,‬הפרטיות והקולקטיביות‬
> ‫של הופעתו‪ .‬המושג ג'יהאד מבחינתה הוא סוג של אילוץ דתי הכופה על הפרט ועל‬
> ‫הקהילה כאחד לצאת נגד האמונה השיעית בכל ההקשר של ההמתנה לבואו המיוחל‬
> ‫של המהדי‪ .‬ח'ומיני הרחיב את העיקרון השיעי של הג'יהאד עד רמת השהידיות־‬
> ‫מרטיריות והמאבק עד המוות למען המדינה ולמען התכלית והאידאל שהמדינה‬
> ‫האסלאמית בראשותו מייצגת‪ .‬אנשי החג'תיה הוציאו מספריהם ומהרצאותיהם את כל‬
> ‫הפסוקים או התכנים שעוסקים במושג ג'יהאד או במות קדושים‪ .‬לדעתם אין משהו‬
> ‫שכרגע שווה למות למענו‪ ,‬לבטח לא למען אדם המייצג את הדעה ההפוכה משלהם‬
> ‫בכל הנוגע לתפיסת הרעיון המשיחי או לאופייה של המדינה השיעית בהנהגת המהדי‬
> ‫או מי מטעמו – אנשי הדת‪59.‬‬
> 
> ‫‪ 55‬יש דמיון לדת הבהאית (ואף לאחמדית) בהתייחסות לג'יהאד האישי (עבודה על המידות)‬
> ‫ולא "מלחמת הקודש" להגנת האסלאם ושטחי דאר אל־אסלאם‪.‬‬
> ‫‪ 56‬קוראן‪ ,‬סורת אל־מאידה (‪ ,)5‬פסוק ‪ ;54‬מג'יד אל־ח'ליפה‪ ,‬ע'ראא'ב פקהיה ענד של־שיעה אל‬
> ‫אמאמיה‪ ,‬עמ' ‪ ,44‬באתר‪http://www.dr-majeed.net :‬‬
> ‫‪Mohammad Ali Amir-Moezzi, "Une absence remplie de présences. Herméneutiques 57‬‬
> ‫‪de l'occultation chez les Shaykhiyya (Aspects de l'imamologie duodécimaine VII)",‬‬
> ‫‪Bulletin of the School of Oriental and African Studies 64/1 (2001), p. 8‬‬
> ‫‪Momen, Introduction to Shi'i Islam, pp. 179-180 58‬‬
> ‫‪ 59‬באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.194‬‬
> ‫‪ 84‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬     ‫‪#‬‬           ‫‪#‬‬
> 
> ‫המאבק עתיק היומין בין השיעה לסונה תפס את מקומו גם באידאולוגיה של‬
> ‫החג'תיה המקפידה לשמור על מרחק ראוי מן החלק הסוני של האסלאם‪ .‬לגרסת‬
> ‫החג'תיה‪ ,‬כל חיבור עם הסונים הוא מנוגד לתפיסה הקלאסית‪ .‬תומכי ח'ומיני‬
> ‫מקפידים להאשים את אנשי החג'תיה גם בשנאה לסונים (כאילו שהם עצמם לא‬
> ‫גדלו בקהילה השיעית המסורתית הרואה בסונה מקור כל צרותיהם)‪ .‬ההתחסדות של‬
> ‫תומכי ח'ומיני נבעה כנראה מהגישה שביקש ח'ומיני ליישם לאחר עליית הרפובליקה‬
> ‫האסלאמית‪ ,‬ברצונו למסד ולחדש את קשריה של איראן עם העולם הערבי‪ ,‬שדווקא‬
> ‫השאה החילוני הקפיד להתרחק ממנו‪.‬‬
> ‫מובן שתומכי ח'ומיני הציגו מצג שווא ולפיו החג'תיה בגישתה הקלאסית פוגעת‬
> ‫באחדות האסלאמית‪ ,‬כאילו שהייתה אחדות כזאת בעבר ויש להחזיר עטרה ליושנה‪.‬‬
> ‫החג'תיה בתפיסתה את הפוליטיקה ובגישת הציפייה לבואו של המהדי‪ ,‬גם ביקשה‬
> ‫לשמר את הזהות השיעית ההיסטורית שמשמעה שנאה לעולם הסוני‪ .‬התדמית‬
> ‫שנוצרה בעיני תומכי ח'ומיני הייתה‪ ,‬שהחגת'יה מייצגת את השיעה הרדיקלית‬
> ‫ומייצגת מגמה רעה באסלאם השיעי של שנאה כלפי "אחיהם" הסונים‪ 60.‬לחג'תיה‬
> ‫היו חוברות רבות שבהן הציגה את מטרותיה עד שובו של "האימאם הנעלם"‪ .‬בתקנון‬
> ‫שלה‪ ,‬שפורסם ערב המהפכה האסלאמית‪ ,‬נאמר‪:‬‬
> ‫עד הופעת הוד מעלתו של מנהיג (מדריך) [הדור]‪ ...‬תפקיד הפעילויות‬
> ‫המדעיות‪ ,‬הלימוד‪[ ,‬הן] טובת הציבור‪ ,‬החזון שנוסד [הוא] לחינוך גבוה‬
> ‫[של האוכלוסייה להכרת] האסלאם והדת השיעית הג'עפרית‪ ,‬כדי לטפח את‬
> ‫הכישרון ואת תרבות האנשים המתאימים והאדוקים באמונה הדתית‪ ,‬ולשפר‬
> ‫את הדרכים הגשמיות והרוחניות [של] הציבור‪ .‬מטרות התנועה הן עד זמן‬
> ‫הופעת הוד מעלתו‪ ...‬אימאם הדור‪ ...‬אולם תכניותינו [ייושמו] בהתאם‬
> ‫לצורכי הזמן והנחיצות הציבורית‪ ,‬על יסוד הגנת המטרות הכלליות‪...‬‬
> ‫[וכן] הפצת [תעמולת] דת האסלאם והמד'הב הג'עפרי והגנה מדעית עליהם‬
> ‫בהתחשב בנסיבות הזמן‪61.‬‬
> 
> ‫החג'תיה והמהפכה האסלאמית‬
> ‫עם פריחת המפלגות והתנועות הפוליטיות לאחר המהפכה האסלאמית פרחה גם‬
> ‫החג'תיה‪ .‬בשלב זה החליט השיח' חלבי על ערביזציה של השם המקורי של האגודה‬
> ‫למשמעות של "התומכים וההולכים אחרי המהדי"‪ .‬לכאורה השינוי אינו משמעותי‬
> ‫והוא נועד להתריס כלפי שני אויבים‪ ,‬ישן וחדש‪ .‬האויב הראשון הוא הבהאים‪,‬‬
> ‫וכלפיהם שם זה מייצג את התומכים האמיתיים של המהדי‪ ,‬קרי חסידי החג'תיה ולא‬
> ‫הבהאים‪ .‬וכן ההתרסה היא כלפי האויב החדש‪ ,‬ח'ומיני‪ ,‬שעם המהפכה כונה אימאם‬
> ‫או "סגן האימאם" (נאיב־י אמאם)‪.‬‬
> 
> ‫‪ 60‬שם‪.‬‬
> ‫‪ 61‬ראו הציטוט המלא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪85‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫כחסיד הגישה הסתגלנית ומתנגד לדוחקי הקץ (ההפך מתפיסתו של ח'ומיני)‬
> ‫האמין חלבי שהמהדי ישוב כאשר יהיה העולם רווי בעוול ובחוסר צדק ובריקבון‬
> ‫מוסרי‪ 62,‬שכן מטרת חזרתו היא השיקום המוסרי של העולם והצעדת השיעה‬
> ‫לשליטה בעולם באופן תאולוגי ומעשי‪ 63.‬בשעה שח'ומיני מכונה אימאם או סגן‬
> ‫האימאם נוצר פער בין מלכות שמים עלי אדמות נוסח ח'ומיני‪ 64,‬לבין התפיסה‬
> ‫הקלאסית של החג'תיה כפי שתוארה לעיל‪.‬‬
> ‫עם המהפכה האסלאמית בשנת ‪ 1979‬עדיין לא בשלו התנאים המחייבים את‬
> ‫שובו של המהדי‪ ,‬ומכאן שאין לחג'תיה שום עניין ביצירת חברה אסלאמית על־ידי‬
> ‫השתתפות בפוליטיקה‪ .‬לטענתם‪ ,‬זהו תפקידו של המהדי לעצב את החברה לחברה‬
> ‫אסלאמית‪ ,‬וזה יקרה רק עם בואו‪ 65.‬מכאן נובע‪ ,‬שח'ומיני ותפיסתו הפוליטית של‬
> ‫שיעיזציה של הפוליטיקה (ולאית־י פקיה) אינה רק שגויה‪ ,‬אלא גם מעכבת את בואו‬
> ‫של המהדי‪ .‬בניגוד לתפיסה זו האמין ח'ומיני‪ ,‬שממשלה אסלאמית לגיטימית תוכל‬
> ‫להיווסד ולהיות לגיטימית רק בהנהגת אנשי הדת ובראשם מנהיג רוחני שיעצב את‬
> ‫התכנים הרוחניים של הממשלה‪.‬‬
> ‫בשנה הראשונה של המהפכה‪ ,‬בטרם התקיימו הבחירות הראשונות לנשיאות‬
> ‫ולמג'לס (פרלמנט)‪ ,‬התנגדו אנשי החג'תיה לרעיון הוליאת־י פקיה שטווה ח'ומיני וביקש‬
> ‫ליישמו‪ .‬הם היו המאמינים הקשוחים בשיעה האורתודוקסית‪ ,‬ולפיה על הממשלה‬
> ‫האסלאמית‪ ,‬גם בראשותו ובהנהגתו של ח'ומיני או מי מתומכיו‪ ,‬להמתין לשובו‬
> ‫של "האימאם הנעלם" (הגישה הסתגלנית)‪ .‬לדאבונם‪ ,‬המציאות הפוליטית החדשה‪,‬‬
> ‫והחשש שמא השמאל על גופיו השונים או חלילה גורמים בהאים יאחזו בשלטון‪ ,‬אילצו‬
> ‫אותם להשלים עם המציאות הפוליטית שכפה ח'ומיני‪ ,‬דהיינו תמיכה בוליאת־י פקיה‪,‬‬
> ‫שמשמעה תמיכתה בח'ומיני ובמפלגתו‪ .‬בדצמבר ‪ ,1979‬לאחר שח'ומיני אישר את‬
> ‫טיוטת החוקה האסלאמית החדשה‪ ,‬תמכו בה אנשי החג'תיה במשאל העם שהתקיים‬
> ‫באותו החודש‪ .‬הם עשו זאת במורת רוח אך בציות גמור למנהיגם מחמוד חלבי‪66.‬‬
> 
> ‫בתמורה לכך‪ ,‬כמה מחברי האגודה‪ ,‬שהיו גם חברי ה־‪Islamic Republican( IRPI‬‬
> ‫‪ – Party of Iran‬המפלגה הרפובליקנית האסלאמית של איראן)‪ ,‬זכו להיות חברי מג'לס‬
> ‫וחברי קבינט‪ ,‬מה שלכאורה יכול לסייע בידי החג'תיה‪ ,‬אך למעשה לא צמחה מזה‬
> ‫תועלת לאגודה‪ ,‬ואף היה לה לרועץ‪.‬‬
> 
> ‫‪Fischer, "Repetitions in the Iranian Revolution", p. 128 62‬‬
> ‫‪ 63‬לפי גישה אחת‪ ,‬המהדי יבוא כאשר המצב יהיה קשה‪ ,‬ותפיסה אחרת גרסה‪ ,‬שיש לגרום תוהו‬
> ‫ובוהו במכוון כדי להחיש את בואו‪.‬‬
> ‫‪Vali Nasr, The Shia Revival: How Conflicts within Islam Will Shape the Future, New 64‬‬
> ‫‪York 2007, p. 133‬‬
> ‫‪Naji, Ahmadinejad, p. 15; Mehdi Moslem, Factional politics in Post-Khomeini Iran, 65‬‬
> ‫‪Syracuse, New York 2002, p. 59‬‬
> ‫‪Moin, Khomeini, pp. 254-256 66‬‬
> ‫‪ 86‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬       ‫‪#‬‬             ‫‪#‬‬
> 
> ‫ח'ומיני וחלבי‪ :‬יריבות "המאורות הגדולים"‬
> ‫מאבקים בין אידאולוגיות ורעיונות דתיים אינם נטולים מאבקי אגו‪ ,‬יוקרה וכבוד‪.‬‬
> ‫גדולתם של מנהיגים והוגי דעות‪ ,‬מטיפים ואנשי רוח נובעת מכוח אישיותם ומכוח‬
> ‫הוצאת התורה שלהם ורעיונותיהם מהכוח אל הפועל‪ ,‬מן התאוריה אל המעשה‬
> ‫ומחזון למציאות‪ .‬אותם הוגים ואנשי רוח אינם פועלים בריק או במעבדה‪ ,‬המציאות‬
> ‫החברתית היא כר הפעולה שלהם ולמעשה אף שדה הקרב והמלחמה על רעיונותיהם‪.‬‬
> ‫במציאות החברתית‪ ,‬הפוליטית והדתית באיראן‪ ,‬ח'ומיני וחלבי מייצגים שתי‬
> ‫דעות קוטביות‪ ,‬שהשיעי המצוי והלא מלומד לא יבחין בדקויותיהן‪ .‬בעיניו הוצאת‬
> ‫התאוריה מהכוח אל הפועל היא שתעניק למנהיג הדתי את תמיכתו‪ .‬המאמין לא‬
> ‫ימתין לקיום התאוריה‪ ,‬אך יטה את תמיכתו בהתאם לסיכויים האפשריים שכל צד‬
> ‫מעניק לשיטתו‪.‬‬
> ‫לאחר שהשאה אסר את פעילות אגודת החג'תיה מאילוציו הפוליטיים ובלחץ‬
> ‫בינלאומי‪ ,‬חזר השיח' חלבי לאנונימיות‪ .‬האגודה שלו לא חדלה מלהתקיים‪ ,‬אך לא‬
> ‫ניכרה השפעתו בחוגים הפוליטיים‪ ,‬וכך גם לא בתודעה החברתית והדתית‪ .‬במצב‬
> ‫זה נוצר ואקום תודעתי־דתי לעשור של ‪ ,1963-1953‬עד בואו של ח'ומיני‪ ,‬שבתוקף‬
> ‫הנסיבות ניצב במרכז התודעה החברתית והדתית באיראן אף שידיעותיו הדתיות לא‬
> ‫היו גדולות מאלו של השיח' הוותיק חלבי‪ .‬עד המהפכה צבר ח'ומיני רבבות תומכים‬
> ‫שהיו מוכנים להקריב את חייהם למענו‪ .‬לעומתו צבר חלבי לא הרבה מעל עשרת‬
> ‫אלפים שיכלו להיקרא בפה מלא תומכי החג'תיה‪ 67.‬מכל מקום‪ ,‬תומכי חלבי לא היו‬
> ‫רק מדלת העם‪ ,‬אלא היו ברובם הגדול אנשי דת מדרג נמוך־בינוני‪ ,‬ואף בכירים‬
> ‫שהשיח' חלבי טיפח במשך שנים‪ .‬עד המהפכה האסלאמית בשנת ‪ 1979‬היו בטהראן‬
> ‫לבדה כשלוש מאות ארגונים דתיים‪ ,‬שרובם המכריע נשלטו בידי החג'תיה‪ .‬ארגונים‬
> ‫אלה‪ ,‬בצד היותם ארגוני סעד וצדקה‪ ,‬סיפקו מורים ודוברים דתיים לפגישות דתיות‬
> ‫עם צעירי טהראן שבעקבות "המהפכה הלבנה" של השאה היו כחומר ביד היוצר‬
> ‫לתעמולה אנטי־מלוכנית‪ .‬חלק מתעמולה זו היה שינון של דברי ח'ומיני על השתנות‬
> ‫השיעה וצורכי החברה והתאמת השיעה לצרכים אלו‪ .‬המטרה הייתה להוכיח לצעירים‬
> ‫שהשיעה מייצגת חדשנות‪ ,‬והיא נכונה לרוח התקופה ורק באמצעותה אפשר לתקן‬
> ‫את החברה‪ 68.‬כוחם והשפעתם של אנשי הדת על הצעירים שלימים הובילו את‬
> ‫המהפכה ויצרו את "משמרות המהפכה"‪ ,‬היה גדול ומכריע‪.‬‬
> ‫חלבי לא אהד את ח'ומיני‪ ,‬את כוחו העולה ואת הפרשנות מרחיקת הלכת על‬
> ‫השיעה שהציע‪ .‬ובכל זאת הוא הצטרף לקריאות האנטי־מלוכניות‪ ,‬בייחוד כאשר נגע‬
> ‫הדבר לקידום החברתי שהציע השאה לבהאים‪ ,‬ולא כמו שטענו תומכי ח'ומיני לאחר‬
> ‫המהפכה‪ ,‬שאנשי החג'תיה תמכו בשאה‪69.‬‬
> 
> ‫‪Amir Taheri, The Spirit of Allah, London 1985, p. 191 67‬‬
> ‫‪Joanna De Groot, Religion, Culture and Politics in Iran, from the Qajars to Khomeini, 68‬‬
> ‫‪London 2007, p. 58‬‬
> ‫‪Taheri, The Spirit of Allah, p. 192 69‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪87‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫לאחר המהפכה התחזק כוחה של החג'תיה משום שניתנה הרשות להיפרע מאויביה‬
> ‫הוותיקים – הבהאים‪ .‬בהיותה האגודה היחידה עם שדרת תומכים רחבה בכל רחבי‬
> ‫איראן‪ ,‬ולא רק בערים הגדולות‪ ,‬יכלה החג'תיה להבטיח לחבריה עמדות בכירות‬
> ‫במנהל הציבורי ובפרלמנט המתגבש‪ .‬היותה אגודה המאורגנת היטב הביא את חבריה‬
> ‫להשתלב מהר בתקוות הפוליטיות שאחזו את המפלגות הרבות לאחר הפלת המלוכה‬
> ‫הפהלוית‪ .‬החג'תיה ביקשה למצוא את מקומה בפוליטיקה החדשה על אף גישתה‬
> ‫הסתגלנית‪ .‬במציאות החדשה‪ ,‬שבה אנשי הדת שולטים ולא רק מייעצים‪ ,‬עלתה‬
> ‫השאלה‪ ,‬האם על אנשי החג'תיה להמתין בצד או לקחת חלק דומיננטי בפעילות‬
> ‫הפוליטית (על־פי הגישה הח'ומיניסטית)? שלא כמו ח'ומיני‪ ,‬מנהיג התנועה מחמוד‬
> ‫חלבי שמר על אנונימיות ולא נראה בציבור‪ ,‬ומביתו בדרום טהראן ניהל את השפעתו‬
> ‫בתומכיו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬חלבי ותומכיו יצאו נגד כינוי ח'ומיני בתואר אימאם או אפילו‬
> ‫"עוצר" של "האימאם הנעלם"‪70.‬‬
> 
> ‫ה ַמ ְּכ ַּת ִּבים (‪( )Maktabis‬תומכי "קו האימאם" – ח'ט־י אימאם) והחג'תיה הן שתי‬
> ‫הקבוצות העיקריות במחנה הדתי שנלחמו על מקומן בעיצוב המהפכה‪ .‬נוסף על‬
> ‫ויכוחים "רוחניים"‪ ,‬היו ויכוחים על עניינים ארציים‪ ,‬כגון הרפורמה האגררית והיחס‬
> ‫בין הבעלים לבין שוכרי האדמות‪ .‬כן‪ ,‬היה מאבק ביניהם על שליטה במשמרות‬
> ‫המהפכה‪ ,‬בצבא‪ ,‬בארגונים הדתיים ואף על עניינים כמו הגבלת חופש הביטוי‪.‬‬
> ‫במדיניות החוץ נחלקו בכל הנוגע ליחסי איראן עם ארצות הברית‪ ,‬ברית המועצות‬
> ‫ומדינות העולם השלישי‪ ,‬על "ייצוא המהפכה" ומתן עזרה למהפכות מתגלגלות‪,‬‬
> ‫על המלחמה עם עיראק (החג'תיה צידדה בסיום המלחמה עם עיראק כדי להגיע‬
> ‫לשלום)‪ 71‬ועל היחסים עם מדינות המפרץ‪72.‬‬
> 
> ‫אחד הוויכוחים המרתקים בין ה ַמ ְּכ ַּת ִּבים לחג'תיה היה על מהות שליטתו של הואלי‬
> ‫(‪ ,)Vali‬או המנהיג הרוחני‪ .‬המכתבים דוגלים בשיטת הולאית־י פקיה‪ ,‬ולפיה מנהיג‬
> ‫דתי אחד צריך לעמוד בראש המדינה ולהנהיגה בלא הפרדת דת ומדינה‪ .‬עליונותו‬
> ‫הדתית חשובה לא פחות מעליונותו הפוליטית‪ .‬לעומת זאת טענה החג'תיה לשליטה‬
> ‫משותפת‪ ,‬ולא של איש אחד‪ ,‬גדול ככל שיהיה‪ .‬הגישה החג'תית הייתה שהשיעה צריכה‬
> ‫להוביל את הפוליטיקה (כפי שהיה בתקופה הקאג'ארית)‪ ,‬אך אפשר שהממשלה תהיה‬
> ‫חילונית‪73.‬‬
> 
> ‫החג'תיה התנגדה להתערבות אנשי הדת ב"חיים החילוניים" של המדינה‪ ,‬ואלה‬
> ‫אמורים להנהיג דתית ולא להיות אנשי ביצוע פוליטיים‪ 74.‬אנשיה אף התנגדו למינוי‬
> 
> ‫‪Ibid, p. 285‬‬   ‫‪70‬‬
> ‫"‪Godfrey Jansen, "Iran's Divided Mullahs Pursue a Zigzag Path on Internal Reform,‬‬      ‫‪71‬‬
> ‫‪Los Angeles Times, September 16, 1984, p. E2‬‬
> ‫‪BBC, Free Voice of Iran, ME/7371/A/1, June 28, 1983‬‬      ‫‪72‬‬
> ‫‪Geoffrey Godsell, "Resolution of Iran's Power Struggle Hinges on Outcome of Iran-‬‬      ‫‪73‬‬
> ‫‪Iraq War," The Christian Science Monitor, May 12, 1982, p. 7‬‬
> ‫‪Claude van England, "Khomeini shifts to political sidelines," The Christian Science‬‬    ‫‪74‬‬
> ‫‪Monitor, September 4, 1984, p. 13; Moslem, Factional Politics, pp. 59-60‬‬
> ‫‪ 88‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬      ‫‪#‬‬             ‫‪#‬‬
> 
> ‫יורש בודד לח'ומיני מאחר שהם ממתנגדי העיקרון של ולאית־י פקיה‪ 75.‬אמנם הם‬
> ‫תמכו במדינה אסלאמית‪ ,‬אבל בשלב הזה לא עודדו את "ייצוא המהפכה"‪ ,‬לעומת‬
> ‫"קו האימאם" שעודד אותה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לדברי דיפלומטים זרים‪ ,‬המאבק בין שתי‬
> ‫התנועות לא היה בו כדי לסכן את יציבותה של איראן המהפכנית‪ ,‬בניגוד להערכת‬
> ‫ח'ומיני שחשש מהחג'תיה והדיר את רגליה ממוסדות השלטון כדי למנוע אפשרות‬
> ‫שזו תחולל הפיכה פנימית או תחליש את עוצמת המהפכה האסלאמית‪76 .‬‬
> ‫הנחה שרווחה בשנותיה הראשונות של הרפובליקה האסלאמית הייתה‪ ,‬שהמשטר‬
> ‫הוא מעין תחנת ביניים עד בואו של "האימאם הנעלם"‪ .‬המימוש הדתי של הרפובליקה‬
> ‫עדיין לא מוצה משום ש"האימאם הנעלם" טרם שב‪ .‬בינתיים‪ ,‬תפקידה של הרפובליקה‬
> ‫להנחיל את הדת ולהוציא ממנה גורמים אנטי־דתיים‪ 77.‬מעבר לכך‪ ,‬החג'תיה דחתה‬
> ‫כאמור את הולאית־י פקיה ואנשיה טענו שעל אנשי הדת‪ ,‬בייחוד הבכירים שבהם‪,‬‬
> ‫להדיר את רגליהם מהפוליטיקה המאוסה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חברי חג'תיה שהצטרפו למעגל‬
> ‫הפוליטי‪ ,‬כנראה במסווה של מתונים‪ ,‬יישמו בלי פשרות ובנוקשות את הצו ההלכתי‬
> ‫הדתי‪ 78.‬מאז קיץ ‪ 1981‬הלך וגדל כוחה היחסי של החג'תיה‪ .‬יש מי שטענו כי חברי‬
> ‫החג'תיה הם כשליש לפחות מחברי המג'לס‪ ,‬וכי שיעורם דומה בוועדות ובמשרדי‬
> ‫הממשלה‪79.‬‬
> 
> ‫אנשי החג'תיה (שהיו החלק הקיצוני במפלגת השלטון [‪ ,)]IRPI‬סברו שנושא‬
> ‫המועצות הדתיות (שורא) בתוך ארגוני העובדים‪ ,‬וכל הנוגע ליחסי עבודה־מדינה־הון‬
> ‫אינו שייך לאסלאם‪ .‬לדידם‪ ,‬הכוח בא מהאל דרך האימאם המשמש מתווך‪ ,‬ובהיעדרו‪,‬‬
> ‫דרך מתווך משני כמו "סגן האימאם"‪ ,‬ולכן המועצות הללו הן שיטה לא־אסלאמית‪.‬‬
> ‫שר העבודה בתחילת שנות השמונים אחמד תוכלי (‪ ,)Tavakoli‬שהיה חסיד החג'תיה‪,‬‬
> ‫טען‪" :‬האסלאם [השיעי] לא מכיר במערכת של השורא‪ .‬באסלאם הממשלה שייכת‬
> ‫לאללה‪ ,‬לנביאים ולאימאמים‪ ,‬ובהיעדרם‪ ,‬לממלא מקום האימאם (נאיב)"‪ 80.‬בשנת‬
> ‫‪ 1981‬הוא אסר להקים מועצות דתיות חדשות למשך שנה‪ ,‬אך האיסור בוטל עקב‬
> ‫מחאה של העובדים‪ .‬במקרה של המועצות הדתיות גם ח'ומיני תמך בשיטה של‬
> ‫החג'תיה‪81.‬‬
> 
> ‫‪Jansen, "Iran's Divided Mullahs Pursue", p. E2; Moslem, Factional Politics, pp. 127, 75‬‬
> ‫‪269‬‬
> ‫‪Youssef M. Ibrahim, "Piety and Power; Iran's Clerics Tighten Grip by Instilling Islam 76‬‬
> ‫‪in Every Detail of Life," The Wall Street Journal, December 1, 1982, p. 1‬‬
> ‫‪ 77‬בדיוק מה שביקשו אנשי הדת של שנות הארבעים לעשות באיראן‪ .‬להרחבה ראו מאמרו של‬
> ‫תוכלי‪.Tavakoli-Targhi, "Anti-Baha'ism and Islamism in Iran" :‬‬
> ‫‪John Kifner, "Khomeini Faction Challenged by More Conservative Group," The New 78‬‬
> ‫‪York Times, April 13, 1982, p. A1‬‬
> ‫‪Jonathan C. Randal, "Iran's Clergy Divided By Succession Battle," The Washington 79‬‬
> ‫‪Post, April 16, 1982, p. A20‬‬
> ‫‪Assef Bayat, "Workers' Control after the Revolution," Middle East Research and 80‬‬
> ‫‪Information Project (MERIP), March-April 1983, p. 20‬‬
> ‫‪Assef Bayat, Workers and Revolution in Iran, London 1987, p. 156; Assef Bayat, 81‬‬
> ‫‪"Labor and Democracy in Post-Revolutionary Iran", Hooshang Amirahmadi,‬‬
> ‫‪Manoucher Parvin (eds.), Post-Revolutionary Iran, London 1988, p. 51‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪89‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫בריאיון לעיתון אטלאעאת במאי ‪ ,1983‬חזר תוכלי על דעתו (וכנראה גם דעת‬
> ‫החג'תיה) בנוגע למועצות (שורא) ואמר כי יחס האסלאם למוסדות הייעוץ אינו תואם‬
> ‫המנהלית‬‫את מערכת המועצות הקיימת בחברות המרקסיסטיות‪ .‬לשיטתו‪ ,‬המערכת ִ‬
> ‫אינה אמורה להיות נבחרת (מלמטה למעלה [כמו בחברות דמוקרטיות]); אין זו‬
> ‫השיטה האסלאמית‪ ,‬ורעיון הולאית־י פקיה‪ ,‬ובמקרה שלנו‪ ,‬הולאית [הממשלה] היא‬
> ‫מוסמכת מלמעלה למטה [מהאל אל האימאם או סגנו]‪ 82.‬ביולי אותה השנה יצא‬
> ‫מיר חוסין מוסוי‪ ,‬ראש ממשלת איראן‪ ,‬בהתקפה חריפה על החג'תיה וקרא לאנשיה‬
> ‫"שומרי הבזאר" ופושעים חברתיים וכלכליים‪ .‬מוסוי קרא למוסדות הצדק של המשטר‬
> ‫להענישם‪ .‬לטענת מוסוי‪ ,‬אנשי הדת של החג'תיה מחזקים את ידי אנשי הבזאר ועוד‬
> ‫גורמים כלכליים המתנגדים לרפורמות הכלכליות של המשטר‪ .‬התקפתו ואיומיו של‬
> ‫מוסוי על החג'תיה פתחה עוד חזית בין נאמני ח'ומיני לבין החג'תיה במאבקי הכוח‬
> ‫בתוך המשטר עצמו‪ 83.‬מנגד עמד האיתאללה סיד מוחמד כאט'ם שריעתמדארי על‬
> ‫אף התנגדותו העקרונית לולאית פקיה ותמיכתו בדעת החג'תיה‪ ,‬אם כי לא במפורש‪.‬‬
> ‫שריעתמדארי תיאר את הצורך העכשווי ברעיון ה'ולאית־י פקיה‪" :‬הצורך בולאית־י פקיה‬
> ‫הוא זמני והוא בשימוש רק כאשר השליט (הנוכחי) אינו יכול לשלוט מסיבות שונות‪.‬‬
> ‫בזמן שכזה הואלי לוקח שליטה זמנית על העניינים‪ ,‬וחוזר לענייניו הדתיים כאשר‬
> ‫המצב מאפשר את זה"‪ .‬לפיכך חובת עיסוקו של הואלי היא דתית יותר מפוליטית‪84.‬‬
> 
> ‫שנת ‪ 1983‬הייתה שנת המשבר בין ח'ומיני ותומכיו לבין השיח' חלבי והחג'תיה‪.‬‬
> ‫משהיה ברור שהמלחמה עם עיראק אינה על סף סיום‪ ,‬אלא נכנסת לשלבים חדשים‬
> ‫ואין רואים באופק את סיומה‪ ,‬החלה התנועה לשדר את ביקורתה על התנהלות‬
> ‫הרפובליקה האסלאמית ועל אי־יכולתה לסיים את המלחמה או לחולל תמורות‬
> ‫חברתיות ממשיות‪ .‬הגם שביקורת זו הושמעה בשקט עקב היות האגודה חשאית‪,‬‬
> ‫ח'ומיני לא ראה אותה בעין יפה‪ ,‬גם אם היא באה מאנשי דת ותיקים וגדולים ממנו‬
> ‫כמו השיח' חלבי‪ .‬לדברי ח'ומיני‪ ,‬התרת ביצוע חטאים עד בואו של המהדי אינה‬
> ‫באה בחשבון‪ .‬על איש הדת לפעול למען צמצום החטאים והגברת התודעה השיעית‪.‬‬
> ‫לשיטתו‪ ,‬מי שמבקרים אותו (והוא לא נקב בשמות‪ ,‬אלא שלח רמזים עבים)‪ ,‬צריכים‬
> ‫לשקול שוב את עמדתם‪ .‬לדבריו לא ייתכן שהם יתלוננו על המצב ועוד יאמרו כי‬
> ‫האסלאם שמייצגת הרפובליקה האסלאמית הוא "אסלאם חסר ערך"‪ .‬בשיטה זו הם‬
> ‫למעשה מצדיקים את האסלאם לכאורה שייצג השאה‪ ,‬ובשלב כזה של המהפכה‪ ,‬כל‬
> ‫מה שייצג את השאה‪ ,‬גם אם זה פסבדו־אסלאם‪ ,‬ראוי לגינוי ולהוקעה‪ .‬ח'ומיני טען‬
> ‫באופן מרומז כלפי החג'תיה ובכך גם כלפי יתר הקבוצות‪ ,‬כי הפלגנות היא שורש הרע‬
> ‫ואנטי־פטריוטית‪85.‬‬
> 
> ‫‪Bayat, Workers and Revolution in Iran, p. 192, n. 13 82‬‬
> ‫‪BBC, Radio Iran, "Iranian Prime Minister on the Economy: 'Dark Gangs' in the 83‬‬
> ‫‪Bazaar," ME/7383/A/1, July 12, 1983; Moslem, Factional politics, p. 59‬‬
> ‫‪Moin, Khomeini, p. 256 84‬‬
> ‫‪ 85‬שם‪.‬‬
> ‫‪ 90‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬       ‫‪#‬‬             ‫‪#‬‬
> 
> ‫לאחר ביקורת זו החליט השיח' חלבי שהאגודה תפסיק את פעילותה‪ ,‬אבל היא‬
> ‫לא הכריזה על פיזורה אלא ירדה למחתרת‪ 86.‬תומכי ח'ומיני לא הרפו מביקורתם‬
> ‫על החג'תיה על אף החלטתה לחדול מפעילות פוליטית‪ .‬אליבא דתומכי ח'ומיני‪,‬‬
> ‫החג'תיה אינה מייצגת גישה מהפכנית וגם לא "אנטי־מהפכנית"‪ .‬ארבע שנים לאחר‬
> ‫המהפכה האסלאמית גרם ח'ומיני לאגודה להוציא את עצמה אל מחוץ לחוק‪ .‬הדבר‬
> ‫קרה עת החליט המייסד להשעות את פעילות האגודה מחשש מפני דיכוי אלים‬
> ‫שיפעיל כלפיה משטר ח'ומיני‪ .‬תגובתו של ח'ומיני שהובילה להוצאת האגודה אל‬
> ‫מחוץ לחוק נבעה מהוויכוח התאולוגי שהיה לו עם השיח' חלבי בעניין המשיחיות‬
> ‫בשיעה‪ .‬החג'תיה האמינה בפרשנות שמרנית פסיבית‪ ,‬כלומר שבזמן ההמתנה למהדי‬
> ‫יש להימנע מפעולות שיחישו את בואו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי האקטיביזם של ח'ומיני יש‬
> ‫לנקוט פעולות כדי להחיש את בואו של המהדי‪87.‬‬
> 
> ‫למרות הסתירה המהותית בין הרעיונות של החג'תיה לבין הקו הרדיקלי שהציגו‬
> ‫ח'ומיני ותומכיו‪ ,‬רבים מחברי האגודה ותומכיה חברו למפלגה השלטת‪ ,‬ה־‪ ,IRPI‬ואף‬
> ‫נעשו דמויות מפתח בפוליטיקה החדשה של איראן המהפכנית‪ 88.‬מדוע אפוא הצטרפו‬
> ‫אותם חברי חג'תיה למפלגה השוללת מצד אחד קיומם הן מהפן הפוליטי והן מהפן‬
> ‫הרעיוני – הפרשנות של המושג מהדי ושלילת המושג וליאת־י פקיה?‪ 89‬שאלה אחרת‬
> ‫היא‪ :‬האם קיוו אותם חברי חג'תיה לגרום לשינוי מבפנים של מפלגת השלטון‪ ,‬או‬
> ‫שמא הם קיבלו את הדרישה הדתית במצב הקיים‪ ,‬דהיינו לבצע את התקיה (חובת‬
> ‫הסתרת הדת או הדעה בעת סכנה)?‬
> ‫השלטון והזרם המכתבי חששו מהחג'תיה פן זו תחולל תנועה עממית נגד הרפובליקה‬
> ‫האסלאמית‪ .‬חשש זה היה בעיקר מארגונים מהפכניים ומתנועות מהפכניות שהמשטר‬
> ‫זיהה בהם פוטנציאל לחולל הפיכה או מהפכה‪ .‬המשטר ביקש להוציא את חברי‬
> ‫החג'תיה הן מהפוליטיקה עצמה והן ממסגרות הלימוד של המשטר‪ .‬מסגרות אלו‬
> ‫חשובות משום שבהן יתחנך הדור הבא של החיים הפוליטיים באיראן‪ ,‬וכמתבקש‬
> ‫בחוקה האסלאמית‪ ,‬אותם פוליטיקאים לעתיד חייבים להתחנך במוסדות הלימוד‪,‬‬
> ‫המדרסות‪ ,‬שהמשטר מכיר בהם‪ .‬רצון זה של המשטר בא לידי ביטוי בשנת ‪1988‬‬
> ‫במג'לס בדיון בהצעה להקמת בתי ספר שאינם למטרות רווח ובתנאים המגבילים‬
> ‫שמנהלי בתי הספר צריכים לקיים‪ .‬ראשית עליהם להיות מוסלמים והם מחויבים‬
> ‫ללמד לימודי אסלאם‪ ,‬מחויבים לרעיון הולאית־י פקיה ולחוקה‪ ,‬ולנושאים הנלמדים‬
> ‫ברפובליקה האסלאמית‪ .‬על המנהלים להיות בני שלושים לפחות ועם ניסיון חינוכי‬
> 
> ‫‪ 86‬מנשרי‪ ,‬איראן במהפכה‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬
> ‫‪Sadri, "Hojjatiya," pp. 427-428; Baha'i International Community, "The Baha'i Question: 87‬‬
> ‫‪Cultural Cleansing in Iran," September 2008, p. 50: http://www.oursouthazerbaijan.‬‬
> ‫‪com/english_hoj.htm‬‬
> ‫‪Nikki R. Keddie, Modern Iran; Roots and Results of Revolution, New Haven 2003, p. 88‬‬
> ‫‪244 Naji, Ahmadinejad, p. 15; Nasr, The Shia Revival, p. 133; Momen, Introduction, p.‬‬
> ‫‪296‬‬
> ‫‪Martin, Creating an Islamic State, pp. 55, 150 89‬‬
> ‫כהן אגודת החג'תיה ‪91‬‬
> ‫‪#‬‬              ‫‪#‬‬
> 
> ‫ולימודי‪ .‬אסור ללמד בבתי ספר על המשטר הקודם‪ ,‬ואסור למנהלים להיות חברים‬
> ‫בארגוני עבר לא חוקיים‪ ,‬כמו המנאפקין (הכוונה בהקשר הזה הוא לארגון המוג'אהדין־י‬
> ‫ח'לק‪ ,‬שהוא כינוי גנאי למוג'אהדין‪ ,‬ומשמעותו המילולית – צבועים)‪ ,‬והחג'תיה‪90.‬‬
> 
> ‫החג'תיה‪ ,‬בדומה להתנהלותה באמצע שנות החמישים ועד המהפכה האסלאמית‪,‬‬
> ‫החליטה לבצע תקיה כדי להציל את חבריה ואת דרכם הדתית‪ .‬הדברים באו לידי ביטוי‬
> ‫בכך‪ ,‬שדרכם בחיים הפוליטיים לא הורגשה כמו בראשית שנות השמונים של המאה‬
> ‫העשרים‪ .‬האגודה הוצאה כאמור אל מחוץ לחוק בשנת ‪ ,1983‬אך למרות ירידתה‬
> ‫למחתרת היא הלכה והתחזקה והותירה את תומכיה בעמדות מפתח ברפובליקה‬
> ‫האסלאמית‪91.‬‬
> 
> ‫ִ‬                                          ‫סיכום ומסקנות‬
> ‫שנות הארבעים של המאה העשרים‪ ,‬בייחוד לאחר סילוקו של רדא שאה‪ ,‬גרמו‬
> ‫ולהביע את דעתן ולמצוא את השפעתן‬
> ‫ִ‬      ‫לתנועות רבות דתיות וחילוניות לפרוח‬
> ‫במערכת הפוליטית של השאה הטרי מוחמד רדא שאה‪ .‬תנועות דתיות אלה היו‬
> ‫מוכוונות מטרה – לדכא את הבהאים ולהדיר אותם ממוסדות השלטון‪ .‬אגודת‬
> ‫החג'תיה נוסדה בשנת ‪ 1953‬כעוד תנועה אנטי־בהאית‪ .‬ואולם אופייה היה שונה מזה‬
> ‫של התנועות שקמו בשנות הארבעים‪ ,‬שכן היא האריכה ימים עד לאחר המהפכה‬
> ‫האסלאמית‪ ,‬ובצד התפיסות האנטי־בהאיות שלה‪ ,‬הייתה לה אידאולוגיה דתית שיעית‬
> ‫קלאסית‪ ,‬השוללת את התערבות אנשי הדת בפוליטיקה‪ .‬האגודה התמוססה לקראת‬
> ‫סוף שנות החמישים‪ ,‬אך דרכה באה לידי ביטוי בצורת שתי אגודות שמטרתן הייתה‬
> ‫אחת – אנטי־בהאית‪ .‬הן הצליחו לפעול בשנות השישים והשבעים בעוד תנועות‬
> ‫דתיות וחילוניות אחרות לא הצליחו להרים את ראשן‪ .‬ההסבר לכך הוא‪ ,‬שאגודות‬
> ‫אלה ראו את עצמן בראש ובראשונה כתנועות א־פוליטיות‪ ,‬שאינן מבקשות חלק‬
> ‫ונחלה בשלטון ואף קוראות לאנשי הדת לבל יכניסו את ראשם לקלחת הפוליטית‪,‬‬
> ‫ולכן אינן מאיימות על מלכות הפהלוים‪.‬‬
> ‫המהפכה האסלאמית של ‪ 1979‬אינה רק סדרה של אירועים שהובילו להפלת‬
> ‫המלוכה הפהלוית ולהקמת הרפובליקה האסלאמית‪ ,‬אלא מהפכה רעיונית בשיעה‬
> ‫עצמה ומאבק תוך־דתי על עיצוב המציאות החדשה‪ .‬החג'תיה‪ ,‬כיתר השיעים במזרח‬
> ‫התיכון שנקטו גישה של סתגלנות פסיבית‪ ,‬נטתה בשלב הראשון של האירועים‬
> ‫לעמוד מנגד ולראות כיצד התפתחו הדברים‪ ,‬ורק החשש שמא חלופה גרועה מזו‬
> ‫של השאה תקום באיראן שלאחר המהפכה‪ ,‬גרם לה להצטרף אליה‪ .‬רבים מאנשי‬
> 
> ‫‪BBC, "Iran Majlis Ratifies Draft Bill On Non-Profit Making Schools," Tehran Home 90‬‬
> ‫‪Service, February 25, 1988, ME/0084/A/1‬‬
> ‫‪Mazyar Mokfi, Charles Recknagel, "Could Ahmadinejad's Mix of Mysticism and 91‬‬
> ‫;‪Politics Lead to a Power Grab?," Radio Free Europe, Radio Library, August 5, 2009‬‬
> ‫‪Babak Ganji, "Iranian Strategy: Factionalism & Leadership Politics," Conflict Studies‬‬
> ‫‪Research Centre, Middle East Series 07/06, Defence Academy of the United Kingdom,‬‬
> ‫‪March 2007, pp. 4-5‬‬
> ‫‪ 92‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬
> ‫‪#‬‬      ‫‪#‬‬           ‫‪#‬‬
> 
> ‫החגת'יה‪ ,‬למרות אי־רצונם להשתתף בפוליטיקה מצאו את עצמם עד מהרה אוחזים‬
> ‫במשרות שלטוניות‪ .‬היותם של אנשי החג'תיה בעלי השכלה‪ ,‬ידיעת השפה האנגלית‬
> ‫ושליטה במקצועות חופשיים אחרים‪ ,‬הובילה רבים מהם למלא משרות פוליטיות‬
> ‫ומנהליות ביעילות ובמקצועיות‪.‬‬
> ‫הצטרפות זו לא ביטלה את הוויכוח העקרוני של החג'תיה עם ח'ומיני וחסידיו בכל‬
> ‫הנוגע למהות הולאית־י פקיה‪ ,‬שלא עלתה בקנה אחד עם פרשנותה הדתית השיעית‬
> ‫הקלאסית‪ .‬הוויכוח התאולוגי שלה עם המכתבים הביא למעשה לידי חידוד זהות‬
> ‫הרפובליקה האסלאמית‪ ,‬ונוכחות אנשי החג'תיה במוסדות השלטון דחפה ליציקת‬
> ‫הרעיונות הדתיים שלהם ‪ -‬ולא של ח'ומיני ‪ -‬במוסדות האלה‪ .‬החג'תיה לא ויתרה‬
> ‫על אמונתה שעל אנשי הדת להישאר מחוץ למסגרות הפוליטיות‪ .‬אנשיה ששירתו‬
> ‫במשרות פוליטיות לא ראו את עצמם אנשי דת‪ ,‬מה שהקל את ההתלבטות בדבר‬
> ‫הצטרפות לפוליטיקה או למשרות שלטוניות אחרות‪ .‬וכך נשארה האגודה דבקה‬
> ‫בתפיסתה‪ ,‬שאנשי הדת אינם אמורים למלא משרות שלטוניות עד שובו של "האימאם‬
> ‫הנעלם"‪ .‬בתפיסה זו דגלו אנשי החג'תיה עד לסילוקם מהמגרש הפוליטי בשנת ‪.1983‬‬
> ‫הוויכוח הנוכחי בין הרפורמיסטים לבין השמרנים על מהות התפיסה השלטונית‬
> ‫הוא כנראה פועל יוצא של נוכחות אנשי החג'תיה במעגלי השלטון הדתי באיראן‪.‬‬
> ‫ויכוח זה הוא‪ ,‬האם לצמצם את כוחו של המנהיג הרוחני ולתת יותר סמכויות‬
> ‫למועצת המומחים ולמג'לס‪ ,‬או לתת יותר כוח למנהיג הרוחני ולמועצת המומחים על‬
> ‫חשבון המג'לס‪ .‬בהעדר האימאם דרושה תמיכה עממית בהנהגה הדתית כדי לאפשר‬
> ‫לה לשלוט באופן זמני אך חוקי עד שובו של "האימאם הנעלם"‪.‬‬
>
> — *place (Used by permission of the curator)*