place

‫אגודת החג'תיה‪:‬‬ ‫בין השיעה לדת הבהאית‪ ,‬בין פילוסופיה למהפכנות‬ ‫רונן א' כהן‬

‫מבוא‬ ‫אחת האגודות האסלאמיות המרתקות ביותר באיראן המודרנית היא אגודת החג'תיה‪1.‬‬

‫אגודה זו החלה את דרכה מיד לאחר "משבר מצדק"‪ 2‬כאגודה בשם "אגודת אימאם‬ ‫הזמן (הדור)" (אנג'מן־י אמאם־י זמאן)‪ ,‬וייעודה המידי היה התנצחות ומאבק דתי־‬ ‫אינטלקטואלי בדת הבהאית‪ .‬בשנים הראשונות לקיומו הפך מאבק רעיוני זה גם‬ ‫למאבק אלים במיעוט הבהאי באיראן‪ .‬רדיפת הבהאים בידי אנשי דת שיעים הייתה‬ ‫כבר בראשית צמיחת הבאביזם והבהאיות במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה‪,‬‬ ‫כך שהרדיפה המחודשת ביתר אינטנסיביות כמאה שנים אחר כך (אמצע המאה‬ ‫העשרים) בידי אגודה שהוקמה במיוחד למען מטרה זאת‪ ,‬זקוקה לבירור נוסף ומעמיק‪.‬‬ ‫אחת הדמויות הססגוניות בנוף הדתי והפוליטי של אמצע המאה העשרים‪ ,‬היה‬ ‫האיתאללה אבו אל־קאסם כאשאני‪ ,‬שחבר לחזית המפלגות הלאומיות ("החזית‬ ‫הלאומית")‪,‬שבה היה חבר גם ד"ר מוחמד מצדק‪ ,‬במטרה ראשונית ובלעדית להלאים‬ ‫את תעשיית הנפט באיראן‪ .‬כאשאני‪ ,‬לוחם ותיק באימפריאליזם הבריטי‪ ,‬ראה כצו‬ ‫השעה לחבור לחזית הלאומית כדי לקדם ביתר שאת את הלאמת הנפט‪ .‬השתלבותו‬

‫ִ‬ ‫השם המלא של האגודה הוא‪ :‬אנג'מן־י חג'תיה־מהדויה‪ ,‬ואף ידוע כאנג'מן־י דד־בהאי (האגודה‬ ‫‪1‬‬ ‫האנטי־בהאית)‪.‬‬ ‫"משבר מצדק" הוא משבר הלאמת הנפט על־ידי ועדת הנפט שד"ר מצדק עמד בראשה ולאחר‬ ‫‪2‬‬ ‫מכן בעת היותו ראש ממשלת איראן‪ .‬בזמן זה נקלעה איראן למשבר דיפלומטי וכלכלי כאשר‬ ‫סירבה לחתום על חוזה נפט עם בריטניה‪ .‬בריטניה וארצות הברית פעלו להדיח את מצדק‬ ‫מראשות הממשלה ולהחזיר את הכוח הפוליטי לידי השאה‪ .‬באוגוסט ‪ ,1953‬בפעולות שביצע‬ ‫ה־‪( CIA‬במבצע שכונה "אג'קס") יחד עם מתנגדי מצדק מקומיים נעשתה הפיכה והשאה‬ ‫שגלה זמנית חזר לשלטון‪ .‬לאחר הדחת מצדק נתמנתה ממשלה צבאית בראשותו של הגנרל‬ ‫זאהדי‪ ,‬מפקד הכוח הצבאי שהדיח את מצדק‪ .‬ראו‪ :‬דוד מנשרי‪ ,‬איראן‪ :‬בין אסלאם ומערב‪,‬‬ ‫תל־אביב ‪ ,1996‬עמ' ‪Michael Axworthy, Iran, Empire of the Mind: A History ;115-103‬‬ ‫‪from Zoroaster to the Present Day, London 2007, pp. 239-241; Ervand Abrahamian, A‬‬ ‫‪History of Modern Iran, Cambridge 2008, pp. 113-122‬‬

‫‪69‬‬ ‫‪ 70‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫של כאשאני בפוליטיקה‪ ,‬אף שלא השתתף בפעילות הפרלמנטרית‪ 3,‬הייתה לרועץ‬ ‫בעיניו של המרג'ע־י תקליד ("המושא לחיקוי") של הדור – האיתאללה סיד חוסין‬ ‫טבאטבאי בורג'רדי‪ .‬הסיבה לאי־נוחות זו של בורג'רדי נעוצה בתפיסה השיעית‬ ‫הקלאסית ולפיה ַאל לו לאיש הדת לשמש במשרה פוליטית מאחר שהשלטון כולו‪,‬‬ ‫חילוני או דתי למחצה‪ ,‬שלא נשלט ישירות בידי "האימאם הנעלם" (המהדי) הוא‬ ‫שלטון לא חוקי‪ .‬המעט שיכלו אנשי הדת השיעים לעשות במצב כזה הוא לתמוך‬ ‫בשלטון הקיים כל עוד הוא שומר על האינטרסים של הקהילה השיעית‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫ולתת לו שירותי ייעוץ‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬כל השתתפות פעילה של אנשי הדת בשלטון הרי‬ ‫היא בחזקת איסור גמור‪ ,‬ובורג'רדי אף החמיר וקבע‪ ,‬שאיש דת שישתתף בפוליטיקה‪,‬‬ ‫יהיה מנוע מלהורות הלכה וללמד פיקה‪ ,‬ואחר־כך גם הציע למנוע מאיש דת כזה‬ ‫ללבוש את הלבוש הדתי‪ .‬גישתו של בורג'רדי הובאה לידיעתו של כאשאני והוא‬ ‫נמנע מלהיכנס רשמית למערכת הפוליטית‪ ,‬אך נשאר די קרוב כדי לתמוך בממשלת‬ ‫מצדק ולהעביר את ההחלטה החשובה להלאים את תעשיית הנפט‪ .‬נשאלת אפוא‬ ‫השאלה‪ :‬כיצד "משבר מצדק" מתקשר לצמיחת החג'תיה? וכיצד צמיחת ארגון זה‬ ‫קשורה למהפכה האסלאמית כשני עשורים וחצי לאחר הקמתו?‬

‫שורשי השנאה השיעית לדת הבהאית ומאמיניה כרקע לצמיחת‬ ‫החג'תיה‬ ‫שורשי השנאה היוקדת בין הממסד הדתי השיעי לבין הדת הבהאית‪ ,‬יורשתה של הדת‬ ‫הבאבית‪ ,‬החלו בשנת ‪ 1844‬עם הכרזתו של סיד עלי מוחמד שיראזי לבאב‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫שער לאימאם הנעלם‪ .‬הכרזה זו העלתה את חמתם של אנשי הדת‪ ,‬העולמא‪ ,‬השיעים‪.‬‬ ‫כדי לבדוק את אמיתות דבריו ביקשו אנשי הדת לחקור את הבאב על טענתו שהוא‬ ‫"האימאם הנעלם"‪ .‬המלוכה הקאג'ארית בעידוד אנשי הדת עצרו והגלו את הבאב כמה‬ ‫וכמה פעמים (משום שהוא נחשב איום על המלוכה בדברו על הקמת המדינה הבאבית‬ ‫במקום הקאג'ארית)‪ .‬בשנת ‪ 1847‬תחקרו אנשי הדת את הבאב בדבר נכונות שליחותו‪,‬‬ ‫והם לא השתכנעו שעומד מולם "האימאם הנעלם"‪ .‬מכל מקום‪ ,‬הבאב שהה בכלא‪,‬‬ ‫מבודד מחסידיו ומעיר מולדתו‪ ,‬ולבסוף הוצא להורג בשנת ‪.1850‬‬ ‫הבאביזם עצמו לא קרא לביטול תפקיד אנשי הדת כמו שעשה בהאאללה בספרו‬ ‫כתאב אל־אקדס (הספר הקדוש ביותר)‪ ,‬אך הוא הציב אתגר‪ ,‬ומנגד רמז לאנשי הדת‬ ‫השיעים‪ ,‬שעם בואו הקרב של המהדי‪ ,‬תפקידם ההיסטורי של העולמא מתקרב לקצו‪.‬‬ ‫הסיבה המהותית יותר היא‪ ,‬שבעיני אנשי הדת‪ ,‬הסונים והשיעים כאחד‪ ,‬האסלאם‬ ‫היא הדת האחרונה בהחלט שהאל הוריד לאנושות‪ ,‬ומוחמד הוא אחרון הנביאים‪,‬‬ ‫ולא ייתכן שתבוא דת אחרת שתטען שהאסלאם היא עוד דת ובמעמד שווה לזה‬ ‫של הדתות הקדומות‪ ,‬וגם תטען שהמהדי‪ ,‬המייצג את האסלאם השיעי‪ ,‬יגויס להיות‬ ‫כאשאני היה מנהיגם הרוחני של ארגונים דתיים קיצוניים‪ ,‬כגון‪ :‬פדאא'יאן־י אסלאם וסאזמאן‬ ‫‪3‬‬ ‫מסלמאנאן־מג'אהד‪ .‬הארגון הראשון נודע ברציחות הפוליטיות שעשה ובהן רצח התאורטיקן‬ ‫וההיסטוריון אחמד כסרוי ואישים פוליטיים כמו עבד ִאל־חוסין הז'יר‪ ,‬ראש הממשלה חאג'‬ ‫עלי רזמארא‪ ,‬וכן ניסה להתנקש בחיי השאה‪ ,‬מוחמד רדא‪.‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪71‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫מבשרה של הדת החדשה‪ 4,‬הרואה את עצמה דת מונותאיסטית עצמאית‪ ,‬הרשאית‬ ‫במידה שווה לחגוג את חגיה ואת ימי הזיכרון כפי שחוגגות הדתות המונותאיסטיות‬ ‫האחרות במזרח התיכון‪5.‬‬

‫יתרה מזאת‪ ,‬הבהאים מאמינים כי עוינות השיעה נובעת מכך שבואם של הבאב‬ ‫ובהאאללה מקיימות את הנבואות השיעיות בנוגע להופעת "האימאם הנעלם"‪ 6.‬בעיני‬ ‫הממסד הדתי‪ ,‬בואו של המהדי מבטל את תפקידו‪ ,‬כלומר אבדן הכוח והעוצמה של‬ ‫אנשי הדת‪ ,‬סיבה די מובהקת לרדוף את הבאבים ואת הבהאים‪ .‬גם בתחילת המאה‬ ‫העשרים המשיכה רדיפת הבהאים‪ ,‬אך זו נעשתה תכופה יותר עם עליית הפהלוים‪7,‬‬

‫וכבר בשנים ‪ 1934-1933‬אסר המשטר הפהלוי על פרסום ספרות בהאית‪ ,‬הנישואים‬ ‫הבהאים לא הוכרו‪ ,‬המרכז הרוחני שלהם הועלה באש וכחמישים בתי ספר שלהם‬ ‫ברחבי איראן נסגרו‪ 8.‬הסיבות לסגירת בתי הספר בשנת ‪ 1934‬היו רבות ומגוונות‪ ,‬אך‬ ‫בעיקר בשל המתח הדתי הרב בין הדת הבהאית לדת המדינה – השיעה‪9.‬‬

‫לאחר נפילת מצדק בשנת ‪ ,1953‬ניכר שידם של כאשאני וחבר תומכיו‪ ,‬פדאא'יאן־י‬ ‫אסלאם (בין יתר הארגונים וחורשי רעתו של מצדק) בחשו בהפלתו‪ .‬הם הצטרפו‬ ‫לקבוצות ההסתה ולהפגנות שקראו לו להתפטר והיוו את ליבת הכאוס ואי־הסדר‬ ‫הציבורי שהניע את הפלתו של מצדק‪ .‬בעיניהם לא היה מצדק חף מפשע בהעדיפו‬ ‫את תמיכת התודה הקומוניסטים החשודים באתאיזם (אבל היו שותפים לשנאתם את‬ ‫הבריטים)‪ .‬מאחר שלמצדק לא הייתה מפלגה משלו (משום שראה את עצמו מנהיג־‬ ‫על לאומי של העם האיראני) ומאחר שרצה בתמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר‪ ,‬הוא‬ ‫נאלץ להשתמש בתודה‪ ,‬שהיו הגוף היחיד המאורגן שהיה מחוץ לחוק‪ .‬התודה נעתרו‬ ‫לבקשתו משום שהדבר ִאפשר להם להיראות בפומבי בחסות ראש הממשלה מצדק‪.‬‬ ‫העדפה זו של מצדק את התודה על פני כאשאני ותומכיו הקשתה על כאשאני להמשיך‬ ‫ולתמוך במצדק ולהעניק לו לגיטימציה‪10.‬‬

‫ייסוד החג'תיה ‪ -‬אנג'מן־י אימאם־י זמאן‬ ‫לדברי עמאד אל־דין באקי בספרו חזב־א קאעדין־י זמאן (מוסום בה אנג'ומן־י‬ ‫חג'תיה)‪ ,‬התנאים שקדמו להקמת האגודה היו בעיקר רפיסות משטר המלוכה באיראן‬

‫;‪Shahrough Akhavi, Religion and Politics in Contemporary Iran, Albany1980, p. 76‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪Soli Shahvar, The Forgotten Schools: The Baha’i Schools and Modern Education in‬‬ ‫‪Iran, 1899-1934, London and New York 2009, p. 117‬‬ ‫‪Ibid.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫"‪Baha'i International Community, "The Baha'i Question; Cultural Cleansing in Iran,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ִ‬ ‫ִ‬ ‫‪September 2008, p. 51‬‬ ‫היחס כלפי הבהאים הלך והשתפר עם עליית בנו של רדא שאה‪ ,‬מוחמד רדא שאה‪ ,‬ויותר‬ ‫‪7‬‬ ‫ויותר שולבו בהאים בתפקידי מפתח במלוכה הפהלוית ואף במנהל ובחברה האיראנית‪.‬‬ ‫‪Baha'i International Community, p. 42; Shahvar, The Forgotten Schools, p. 108 8‬‬ ‫‪ 9‬להרחבה על סגירת בתי הספר והסיבות לכך ראו‪Shahvar, The Forgotten Schools, pp. :‬‬ ‫‪107-138‬‬ ‫‪Moojan Momen, An Introduction to Shi'i Islam, New Haven 1985, p. 252 10‬‬ ‫‪ 72‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫ושחיתותו‪ ,‬שבעקבות הנוכחות הרוסית והבריטית אפשרו את התפתחות הבהאיות‬ ‫בכך שאפשרו את הפצת התעמולה שלהם‪ .‬בעיני באקי זו הייתה מזימה קולוניאלית‬ ‫לאפשר את התפשטות הבהאים "בכוונה לסלף [את הדת] ולמנוע את תחיית המחשבה‬ ‫הדתית שהחלה [לפרוח] בתנועות הדתיות"‪ .‬לא זו בלבד‪ ,‬אלא מאז כניסת ארצות‬ ‫הברית למזרח התיכון [ובלשונו "הקולוניאליזם האמריקני"] והציונות‪ ,‬התאפשר‬ ‫לבהאים להפיץ את משנתם הדתית בכל ארצות האסלאם‪ .‬באקי הפריז בתעמולתו‬ ‫נגד הבהאים ולכן טען ש"הקולוניאליזם האמריקני" ִאפשר הפצה כזאת בכל המדינות‬ ‫האסלאמיות‪ ,‬אלא שהוא לא נתן הסבר או נתונים מדויקים לאישוש טענתו‪.‬‬ ‫אליבא דבאקי‪ ,‬החג'תיה הוקמה בסוף שנות הארבעים‪ ,‬זמן רב לפני ההפיכה נגד‬ ‫מצדק בהנהגת ארצות הברית (ובהשתתפות גורמים אחרים‪ ,‬זרים ופנימיים) ב־‪19‬‬ ‫באוגוסט ‪ 28( 1953‬בחודש מרדאד שנת ‪ .)1332‬שמה הראשון של האגודה היה –‬ ‫אנג'מן־י ח'יריה־י חג'תיה־מהדויה‪ ,‬והקים אותה השיח' מחמוד ד'אכר־זאדה תוואלאא'י‪,‬‬ ‫הידוע בשמו ובכינויו כשיח' מחמוד חלבי‪ 11.‬עד ההפיכה שחוללה ארצות הברית הוא‬ ‫נהג לתת דרשות דתיות ברדיו המקומי בעיר משהד‪12.‬‬

‫ואולם האגודה המוכרת היום ובשנות השמונים של המאה העשרים כאגודת‬ ‫החג'תיה היא למעשה אגודת אנג'מן־י אימאם־י זמאן‪ ,‬שמשמעותה היא "האגודה [של]‬ ‫האימאם של הזמן (של הדור)"‪ 13.‬על־פי רוב המקורות הוקם הארגון בשנת ‪,1953‬‬ ‫זמן קצר לאחר "משבר מצדק"‪ ,‬בידי השיח' מחמוד חלבי ממשהד‪ 14.‬חלבי קיבל אמנם‬ ‫הנחייה "מלמעלה" להקים את האגודה‪ ,‬אך את היתר ההקמה "הארצי" לאגודה הוא‬ ‫קיבל מהאיתאללה הבכיר של התקופה – האיתאללה עט'מא סיד חוסין טבאטבאא'י‬ ‫בורג'רדי (‪" ,)1961-1875‬מקור החיקוי העליון" (מרג'ע־י תקליד־י אעלא) של העולם‬ ‫השיעי בשנים ‪ .1961-1947‬השם שנבחר לאגודה החדשה היה מעין התרסה ואנטי־‬ ‫תזה כלפי התפיסה הבאבית והבהאית את המושג 'מהדי'‪" ,‬משיח" ו"אימאם של‬ ‫‪ 11‬הכינוי חלבי בא מהמילה חלבי־סאז – פחח‪.‬‬ ‫‪ 12‬עמאד אל־דין באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין־י זמאן (מוסום בה אנג'מן־י חג'תיה) (על‬ ‫היושבים [המצפים] (הידועים בשם אגודת החג'תיה)‪ ,‬טהראן ‪1364[ 1984‬ה'])‪,‬‬ ‫ִ‬ ‫אודות מפלגת‬ ‫עמ' ‪ .29-28‬סיד דיאא' אל־דין עלי אנסב‪ ,‬סלמאן עלי ניכ‪ ,‬ג'ריאן שנאס־י אנג'מן־י חג'תיה‬ ‫(המתודולוגיה של אגודת החג'תיה)‪ ,‬קום ‪ ,]1375[ 2006‬עמ' ‪ .13‬המקור השני הוא ספר‬ ‫(כנראה גרסה מסחרית של עבודת הדוקטור של הכותב) המבוסס על עבודתו של באקי‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬יש במקור זה התייחסויות רבות‪ ,‬כמעט מילה במילה (אך לא בדרך של ציטוט)‬ ‫לספרו של באקי‪ .‬באקי עצמו היה תלמיד תיכון בעת המהפכה ואף היה תומך נלהב שלה‪.‬‬ ‫לימים נעשה עיתונאי חוקר והתוודע לאופי הלא דמוקרטי והמושחת של המשטר הדתי‪.‬‬ ‫לאחר שהחל למתוח ביקורת הוא הושם בכלא כמה וכמה פעמים‪ .‬מכל מקום‪ ,‬ספרו על‬ ‫החג'תיה כתוב בשפה ביקורתית וקשה נגד הארגון‪ .‬לאחר פרסום הספר נאספו כל עותקיו‬ ‫והוחרמו בידי המשטר (יש בידי העותקים המצוינים כאן‪ ,‬עם עוד ספרים על החג'תיה‪,‬‬ ‫שלוקטו ממדרסות בערים קום וטהראן‪ .‬מטבע הדברים לא אוכל לומר כיצד הגיעו לידי)‪.‬‬ ‫‪ 13‬לאחר המהפכה האסלאמית החלו לפרוח תנועות ומפלגות‪ .‬גם אנג'מן־י אימאם־י זמאן‬ ‫החליט להופיע מחדש והחליט שמעתה ייקרא חג'תיה‪ .‬הארגון עשה בעצם ערביזציה למונח‬ ‫המיתולוגי של השיעה‪ ,‬ומשמעותו מעתה – "התומכים וההולכים אחר המהדי"‪.‬‬ ‫‪H.E. Chehabi, Iranian Politics and Religious Modernism: The Liberation Movement of 14‬‬ ‫‪Iran under the Shah and Khomeini, Ithaca 1990, p. 127‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪73‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫ִ‬ ‫הזמן"‪ 15.‬לפי דעות אחרות הוקמה האגודה בשנת ‪ 1954‬בשם אנג'מן־י דד־י בהאא'ית‬ ‫(האגודה האנטי־בהאית) או אנג'מן־י צאחב־י אל־זמאן (האגודה של אדון הדור)‪ .‬לאגודה‬ ‫זו הצטרפו בהמשך "האגודה ללימודים אסלאמיים" – אנג'מן־י תעלימאת־י אסלאם‪,‬‬ ‫שמבתי הספר העיקריים שלהם‪ ,‬חקאני ועלוי‪ ,‬באו עיקר תומכי הארגון וחסידיו‪,‬‬ ‫ולימים אף שדרת ההנהגה הדתית של הרפובליקה האסלאמית‪16.‬‬

‫בספרו ‪ Apocalyptic Islam and Iranian Shi'ism‬עבאס אמאנאת (‪ )Amanat‬מציין‬ ‫ש"יש בלבול בכל הנוגע למערכת המושגים להיסטוריה של ייסוד הארגון"‪ ,‬ולדעתו‬ ‫"סביר להניח שהשם חג'תיה הוא כנראה השם המקורי של הארגון ששילב פעילויות‬ ‫אסלאמיות לצד קנאות אנטי־בהאא'ית"‪ .‬לדעתו‪ ,‬השם שליווה אותם בשנות השישים‬ ‫והשבעים היה אנג'מן־י תעלימאת־י אסלאמי – "האגודה ללימודים אסלאמיים"‪ ,‬והרכיב‬ ‫האנטי־בהאי של האגודה‪ ,‬אם היה כזה ברמת הארגון‪ ,‬היה מוסווה כנראה‪ .‬אמאנאת‬ ‫מסכים שהשם חג'תיה נעשה פופולרי בעיקר לאחר המהפכה האסלאמית‪17.‬‬

‫עצם הקמת האגודה כתנועה אנטי־בהאית אינה חידוש של ממש‪ ,‬שכן כבר בשנות‬ ‫הארבעים של המאה העשריםִ קמו תנועות כאלה‪ .‬הסיבות שאפשרו את הקמתן היו‬ ‫בעיקר סילוקו של השאה‪ ,‬רדא שאה בספטמבר ‪ ,1941‬והתחושה ההולכת וגוברת‬ ‫בקרב אנשי הדת שהבהאים מצליחים בתעמולתם להשפיע על אופי המדינה‪ .‬מוחמד‬ ‫תוכלי־טרקי (‪ )Tavakoli-Targhi‬מציין‪ ,‬שקמו לפחות ארבעה ארגונים שפעלו נגד‬ ‫הבהאים‪ ,‬אם במישור התעמולה ואם בהשפעה ישירה על הממשל האיראני לפעול‬ ‫נגד הבהאים‪ ,‬לפטרם ולהוציא אותם ממוסדות השלטון וממוקדי ההשפעה‪ .‬הארגונים‬ ‫שקמו בשנות הארבעים הם‪ :‬אנג'מן־י תבליע'את־י אסלאמי (‪ ,)1942‬ג'מעית־י תעלימאת־י‬ ‫אסלאמי (‪ ,)1945‬ג'מעית־י מד'הב־י ג'עפרי (לא מצוינת שנה)‪ ,‬ג'מעית־י חיאת־מורויג'ן־י‬ ‫מד'הב־י ג'עפרי (‪18.)1947‬‬

‫לדברי תוכלי‪ ,‬האגודה אנג'מן־י תבליע'את־י אסלאמי הייתה פעילה מאוד נגד הבהאים‬ ‫למהפכה האסלאמית‪ ,‬קרי‬‫ִ‬ ‫בייחוד בשנים ‪ – 1970-1950‬הגם שבשני העשורים שקדמו‬ ‫שנות השישים והשבעים‪ ,‬אגודה זו נודעה בעיקר בשם אנג'מן־י דד־י בהאי (האגודה‬ ‫האנטי־בהאית) ואגודת החג'תיה‪ 19.‬לפי מקור מסייע אחר‪ ,‬החג'תיה היו ידועים לפני‬

‫‪Michael J. Fischer, "Repetitions in the Iranian Revolution", in Martin Kramer (ed.),‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪Shi'ism, Resistance and Revolution, Boulder, Colorado 1987, p. 127‬‬ ‫;‪Abbas Amanat, Apocalyptic Islam and Iranian Shi'ism, London 2009, pp. 222-225‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪Oliver Roy, The Politics of Chaos in the Middle East, New York 2008, p. 131(Translated‬‬ ‫)‪from French by Ros Schwartz‬‬ ‫‪Ibid, p. 278, no. 3‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪Mohamad Tavakoli-Targhi, "Anti-Baha'ism and Islamism in Iran," in Parviz‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪Brookshaw and Seena B. Fazel (eds.), The Baha'is of Iran: Socio-historical Studies,‬‬ ‫‪ .Dominic 2008, pp. 206-212‬המאמר הוא תרגום מהמאמר המקורי שנכתב בפרסית‪ :‬מוחמד‬ ‫תוכלי־טרקי‪" ,‬בהאי־י סתיזי ואסלאם־י גראא'י דר איראן"‪ ,‬בניאד־י מטאלעאת־י איראן‪,‬‬ ‫>‪< http://fis-iran.org/fa/irannameh/volxix/anti-bahaiism‬‬ ‫‪Ibid, p. 206 19‬‬ ‫‪ 74‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫המהפכה האסלאמית כאנג'מן־י תבליע'את־י אסלאמי (האגודה לתעמולה אסלאמית)‪,‬‬ ‫ומטרתה לצמצם את ההשפעות הבהאיות באיראן‪20.‬‬

‫ואולם החג'תיה כאגודה אנטי־בהאית‪ ,‬קמה לאחר משבר מצדק (ולא בשנות‬ ‫השישים או השבעים כדברי תוכלי)‪ ,‬והיה לה חשוב לשמור על הכינוי המכובד חג'תיה‪.‬‬ ‫גם אם השם "האגודה האנטי־בהאית" נחשב אצילי ואמיתי נודעו גם שמות נוספים‪,‬‬ ‫כמו החג'תיה כאמור‪ ,‬ו"מפלגת היושבים [המצפים לבואו של המהדי]" (חזב־י קאעדין)‪.‬‬ ‫על כל פנים‪ ,‬תחת כל שם‪ ,‬כל מטרת הקמתו של הארגון הייתה מאבק בבהאים‪21.‬‬

‫המקורות הבהאים ומקורות "חיצוניים" מציינים שמשטר השאה עודד בשנת‬ ‫‪ 1953‬את הקמת החג'תיה‪ ,‬וב־‪ 1955‬תמך השאה באגודה כדי שתפעל נגד הבהאים‪.‬‬ ‫הסיבה לתמיכתו של השאה בארגון שכזה הייתה כנראה כדי לזכות בתמיכה של אנשי‬ ‫הדת במלחמתו במפלגה הקומוניסטית האיראנית – התודה‪ 22.‬רק לאחר המהפכה‬ ‫האסלאמית שינה הארגון את שמו מאנג'מן־י אימאם־י זמאן (האגודה של האימאם של‬ ‫הדור) לחג'תיה‪ ,‬ובכך עשו ערביזציה של השם‪ ,‬על שמו הנוסף של "האימאם הנעלם"‬ ‫– חוג'ת אללה עלא ח'לקי (הוכחת האל ליקום)‪23.‬‬

‫איתאללה אחמד ג'נתי (ממייסדי בית הספר חקאני‪ ,‬פוליטיקאי ולימים יושב‬ ‫ראש "מועצת השומרים")‪ ,‬קשר בין תופעת הבהאים והפצת התעמולה שלהם לבין‬ ‫נוכחותן של ארצות הברית וישראל באיראן‪ .‬החג'תיה גם ראו בבהאים ובשולחיהם‪,‬‬ ‫ארצות הברית וישראל‪ ,‬סכנה לאסלאם מאחר שהבהאים קשורים לאימפריאליזם‬ ‫ולציונות‪ 24.‬ייתכן שהמשטמה כלפי הבהאים נבעה מרצונם ומחזונם לגלובליזציה‪,‬‬ ‫והימצאות המרכז הדתי העולמי שלהם בישראל – מקדש הבהאים בחיפה וקברו של‬ ‫בהאאללה בעכו‪25.‬‬

‫מאחר שנטען שהאגודה הוקמה בידי הסאוא"כ – סאזמאן־י אטלאעאת ו אמנית־י‬ ‫כשור – הארגון למודיעין ולביטחון המדינה (מה שאינו נכון כי הסאוא"כ עצמו הוקם‬ ‫בשנת ‪ ,)1957‬ושמטרתה הראשונית היא להילחם במיעוט דתי‪ ,‬סביר להניח שתעטה‬ ‫על עצמה שם כללי ולא מחייב‪ ,‬כגון אנג'מן־י אימאם־י זמאן (האגודה של האימאם של‬

‫‪Iran: UNHCR, The UN Refugee Agency, Immigration and Refugee Board of 20‬‬ ‫"‪Canada, "Information on the Hojjatiya (Hojjatiyeh, Hojjatiyeh or Hojjatiyyeh) Society,‬‬ ‫‪IRN41774.E, http://www.unhcr.org/refworld/country,IRBC,IRN,403dd1f914,0.html‬‬ ‫)‪(September 11, 2003‬‬ ‫‪ 21‬באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.30-29‬‬ ‫‪UNHCR, http://www.unhcr.org/refworld/country,IRBC,IRN,,403dd1f914,0.html, 22‬‬ ‫)‪(September 11, 2003‬‬ ‫‪Mehdi Abedi, Michael M. J. Fischer, "Autobiographical Stories of Mehdi Abedi: The 23‬‬ ‫‪Anti-Baha'i Society", Michael M.J. Fischer, Debating Muslims: Cultural Dialogues in‬‬ ‫‪Postmodernity and Tradition, Madison, Wisconsin 1990, p. 48‬‬ ‫‪Ibid, p. 33 24‬‬ ‫‪ 25‬ראו מאמרו של תוכלי‪" ,‬בהאי־י סתיזי"‪ ,‬המציין את התהליך הדתי השיעי שהיה בראשית‬ ‫המאה העשרים ופסל כל מה שאינו שיעי‪ ,‬גם תנועות חילוניות וגם תנועות דתיות‬ ‫שאינן שיעיות־מוסלמיות‪Tavakoli-Targhi, "Anti-Baha'ism and Islamism in Iran", pp. .‬‬ ‫‪206-212‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪75‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫ִ‬ ‫הזמן) ולא אנג'מן־י דד בהאא'ית (האגודה האנטי־בהאית)‪ .‬סביר להניח שהשם השני‬ ‫המבהיר את מטרת הארגון "הולבש" עליו‪ ,‬בצדק כנראה בידי הבהאים עצמם‪ .‬המטרה‬ ‫המשנית של האגודה‪ ,‬להילחם אינטלקטואלית בקבוצה המשיחית של ח'ומיני‪ ,‬עטתה‬ ‫על עצמה שם אחר‪ ,‬שבאופן אירוני דווקא מציין את ההפך – דבקות במשיחיות‬ ‫המהדי‪ ,‬ולא אנטי־משיחיות ומהפכנות כפי שהיו או כפי שהציגו את עצמם‪ .‬מכל‬ ‫מקום‪ ,‬לא נכון לומר שהחג'תיה היו אנטי־משיחיים‪ ,‬שהרי הם רק ביקשו לא לדחוק‬ ‫את הקץ‪ ,‬ולמעשה היו מסורים לרעיון השיבה של "האימאם הנעלם" ביום מן הימים‪,‬‬ ‫שאז יחליט המהדי שזו השעה לשוב אל קהל מאמיניו ולהביא להם ולעולם כולו שלום‬ ‫וצדק‪ .‬עקרונית‪ ,‬לחג'תיה לא היה עניין ביצירת חברה אסלאמית על־ידי השתתפות‬ ‫בפוליטיקה‪ .‬לטענתם‪ ,‬זהו תפקידו הבלעדי וההיסטורי של המהדי‪26.‬‬

‫השם הראשוני אגודת האימאם של הזמן עומד כהכרזה אנטי־בהאית‪ ,‬ובעצם‬ ‫מעין הכרזת מלחמה על הבהאים‪ ,‬המייצגים לכאורה את היישום של "זמן המהדי"‬ ‫באמונתם כי בהאאללה הוא "האימאם הנעלם"‪ ,‬המשיח של הזמן‪ .‬החג'תיה בגרסתם‬ ‫המוקדמת של שנות החמישים של המאה העשרים היו נגד הגישה המשיחית‪ ,‬ובעיקר‬ ‫נגד המשיחיות שייחסו לבהאים‪ .‬לימים‪ ,‬לצד המאבק האנטי־בהאי עברו החג'תיה‬ ‫למאבק אנטי־משיחי מבית מדרשו של ח'ומיני‪ .‬עיקר המאבק היה בשלהי שנות‬ ‫השישים ובאמצע שנות השבעים ולקראת בואה של המהפכה האסלאמית‪ ,‬אז החלו‬ ‫תומכי ח'ומיני להתנגד לחג'תיה ולאידאולוגיה שלה‪.‬‬ ‫מייסד האגודה‪ ,‬השיח' מחמוד חלבי‪ ,‬היה דמות א־פוליטית (לא כמו כאשאני)‪,‬‬ ‫כיתר אנשי הדת שדגלו בקו לוחמני כלפי הבהאים‪ ,‬ובייחוד בשל היותו של חלבי‬ ‫מהמג'תאהדים מהזרם האח'בארי‪ 27,‬שדגל באי־מעורבות פוליטית ודבק בשיטה‬ ‫הישנה של היות המנהיג הדתי‪ ,‬המג'תאהד מייעץ לשלטון ולא שותף פעיל בו‪.‬‬ ‫בשנות החמישים נמנה ח'ומיני עצמו עם הקו השייחי'‪ ,‬ובדומה לחלבי אף נקט גישה‬

‫‪Kasra Naji, Ahmadinejad, The Secret History of Iran's Radical Leader, Berkeley 26‬‬ ‫‪2008, p. 15; Fischer, "Autobiographical Stories of Mehdi," p. 48; Baha'i International‬‬ ‫‪Community, "The Baha'i Question; Cultural Cleansing in Iran", September 2008, p.‬‬ ‫‪ .40‬דין אולסן טוען כי החגת'יה נוסדה בשנות החמישים בשם אנג'מן־י ח'יריה חג'תיה־מהדויה‬ ‫בהנהגת השיח' מחמוד חלבי‪ .‬הוא מציין שהם היו אנטי־קומוניסטים‪ ,‬אנטי־מרקסיסטיים‬ ‫ואנטי־אתאיסטים בצורה קיצונית ביותר‪ .‬אין הוא מציין שהחג'תיה הייתה אגודה אנטי־‬ ‫בהאית‪ .‬אבל הוא מציין‪ ,‬שמטרתה העיקרית הייתה להכין את העולם לשובו המידי של המהדי‬ ‫באמצעים כאוטיים ואפוקליפטיים‪ ,‬שיחישו את בואו (שם‪ ,‬עמ' ‪Dean T. Olsen .)332-331‬‬ ‫‪Perfect Enemy: The Law Enforcement Manual Islamist Terrorism, Illinois 2009, pp.‬‬ ‫‪331-332‬‬ ‫‪ 27‬הזרם האח'בארי נעלם לקראת סוף המאה השמונה־עשרה במקביל לנפילתה של המלוכה‬ ‫הצפוית‪ .‬זרם השייח'יה מבית מדרשו של המג'תהד שיח' אחמד אבן זין אל־דין אבן אבראהים‬ ‫אל אחסא'י‪ ,‬המשיך את עקרונות האח'באריה לפחות בכל הנוגע לתפיסת איש הדת כאיש‬ ‫פוליטי וכן בהתייחסות לאג'תהאד‪ ,‬כלומר העקרונות שבהם משתמש איש הדת בהגיעו‬ ‫לפסיקה הלכתית‪ ,‬האם על בסיס הקוראן והחדית' ובאסכולה הג'עפרית בלבד (כגישת‬ ‫האח'באריה) או בשימוש גם במקורות אלה אך גם באינטלקט ובפלפול ההלכתי של המג'תהד‬ ‫על מנת להגיע לפסיקה הלכתית‪.‬‬ ‫‪ 76‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫אנטי־בהאית מובהקת‪ 28.‬חלבי ראה בבהאים את אויבי האסלאם בכלל ואויבי איראן‬ ‫בפרט והסאוא"כ התיר לו ולפעיליו להקים את ארגונם‪ ,‬לאסוף תרומות וכסף מסוחרי‬ ‫הבזאר‪ ,‬לממן תומכים חמושים ולצאת לפעולות לכאורה אזרחיות נגד המיעוט‬ ‫הבהאי‪ ,‬והמשטר דאג שאשמת הרדיפה לא תהיה מופנית אליו‪29.‬‬

‫אנשי הדת שמו לב שבשנים שקדמו להפיכה שחוללה ארצות הברית באיראן‬ ‫("מבצע אג'קס") התפשטה תעמולת הבהאים וגדלה השפעתם על דעת הקהל‬ ‫האיראנית ואולי גם המזרח־תיכונית בכלל‪ ,‬אך בייחוד משכה את תשומת לבם‬ ‫תעמולה שכוונה בעיקר נגד אנשי הדת‪ .‬באקי טוען‪,‬שהשיח' חלבי יחד עם איש דת‬ ‫נוסף‪ ,‬מירזא מהדי אצפהאני‪ 30,‬היו בקשר סודי עם "האימאם הנעלם"‪ .‬יחד איתם‬ ‫היה "תלמיד חכם" אחר בשם סיד עבאס עלוי‪ ,‬ושלושתם נחשפו לתעמולה שהפיץ‬ ‫תועמלן בהאי‪ .‬תעמולה זו הובילה את עלוי להמיר את דתו משיעה לבהאיות‪ .‬לימים‬ ‫כתב עלוי את אחד מספרי התעמולה הבהאית הנפוצים ביותר‪.‬‬ ‫לפיכך זיהה השיח' חלבי בדת הבהאית סכנה גדולה‪ ,‬ומהשתתפות בדיונים איתם‬ ‫ובויכוחים פילוסופיים איתם‪ ,‬ומקריאת כתביהם הוא גילה שעוד שני אנשי דת‬ ‫חשובים קרובים למדי לדעתם של הבהאים‪ .‬לאחר מכן בא חלבי לטהראן והחל‬ ‫לאסוף הוכחות על ניסיונות של הבהאים לחדור למרכזי הדת‪ ,‬והדגיש לעולמא את‬ ‫סכנתם של הבהאים והעלה את הצורך שיש להם לאנשי הדת להתחיל להילחם‬ ‫בתופעה הבהאית ובתעמולתם‪ .‬ואולם לדברי באקי‪ ,‬דווקא קריאה "מלמעלה" זירזה‬ ‫את חלבי להקים את הארגון‪ ,‬שכן בשנת ‪ 1953‬נגלה אימאם־י זמאן ("האימאם הנעלם")‬ ‫לחלבי וציווה עליו להקים קבוצה שתילחם בבהאים‪31.‬‬

‫ההתחדשות האסלאמית באיראן של תחילת שנות החמישים נבעה בין השאר מכך‬ ‫שאנשי הדת החלו להיות יותר ויותר מתעניינים בפוליטיקה האיראנית ובתמורות‬ ‫שזו יכולה לתת להם‪ .‬הדברים הגיעו עד כדי כך שאפילו האיתאללה כאשאני טען‬ ‫שההשפעה שיש לו על הפוליטיקה האיראנית גדולה מזו של השאה‪ .‬לכאשאני גם‬ ‫הייתה השפעה על הפדאא'יאן־י אסלאם‪ ,‬מי שנקטו דרך של רציחות פוליטיות והובילו‬ ‫קו מיליטנטי אסלאמי ואנטי־מערבי‪ 32.‬סיבה אחרת להתעוררות הייתה התקשרות‬ ‫השאה לגורמים המתונים בקרב אנשי הדת‪ ,‬שלא נחשבו איום על שלטונו‪ ,‬משום‬ ‫שרצה את תמיכת אנשי הדת בפעולותיו נגד מפלגת התודה הקומוניסטית‪33.‬‬

‫‪Baqer Moin, Khomeini: Life of the Ayatollah, London 1999, pp. 66-67 28‬‬ ‫‪ ;Amir Taheri, The Spirit of Alla, London 1985, pp. 191-192 29‬דוד מנשרי‪ ,‬איראן במהפכה‪,‬‬ ‫תל־אביב ‪ ,1988‬עמ' ‪.62‬‬ ‫‪ 30‬חלבי היה מחסידיו של האיתאללה מירזא מהדי אצפהאני‪ .‬אצפהאני היה ממייסדי אסכולת‬ ‫התפכיכ (הפרדה־פירוד)‪.‬‬ ‫‪ 31‬באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.31-30‬‬ ‫‪Elgin Groseclose, "Crescent and Sickle; The Revival of Islam and Its Significance," 32‬‬ ‫‪Christian Science Monitor, November 10, 1951, p. 20‬‬ ‫‪UNHCR, http://www.unhcr.org/refworld/country,IRBC,IRN,403dd1f914,0.html, 33‬‬ ‫)‪(September 11, 2003‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪77‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫האיתאללה הבכיר בורג'רדי היה די בטוח בכוחו של המחנה הדתי‪ ,‬מה שהוביל‬ ‫לדרישות שלו ממשטר השאה‪ ,‬וזה נענה לדרישותיו בייחוד בכל הנוגע למיעוט הבהאי‪.‬‬ ‫גם בתקופת כהונתו של מצדק היו דרישות של בורג'רדי‪ ,‬שזיהה את הכבוד שרחש לו‬ ‫מצדק‪ .‬מצדק ניסה לרצות את בורג'רדי בחוקים למיניהם‪ .‬כאשאני עזב את מצדק גם‬ ‫משום שזה נטה להקשיב ולרצות את בורג'רדי (יותר מאשר אותו עצמו)‪ 34.‬עד שנת‬ ‫‪ 1962‬נאלץ השאה להיכנע לתכתיבים מסוימים של אנשי הדת‪ ,‬כמו המסע לדיכוי‬ ‫המיעוט הבהאי ב־‪ ,1955‬שאותו הובילו החג'תיה בתמיכת השלטונות‪35.‬‬

‫בשנות השישים והשבעים‪ ,‬כאשר "המהפכה הלבנה" של השאה הייתה בשיאה‪,‬‬ ‫כשמצד אחד הייתה פריחה כלכלית ומן הצד אחר דיכוי דתי והגברת החילוניות‪ ,‬היו‬ ‫החג'תיה מעין ארגון א־פוליטי ולא ממשלתי‪ ,‬שהצהיר חד־משמעית על התנגדות לכל‬ ‫נושא המשיחיות השיעית ִבפרשנותה הח'ומיניסטית‪ ,‬וייצג עמדה אנטי־מהפכנית‪.‬‬ ‫לימים‪ ,‬כאשר רצה מוחמד רדא שאה להחליש את מחנה ח'ומיני‪ ,‬הוא השתמש בוויכוח‬ ‫זה כדי לנגח את המגמה השיעית המשיחית המהפכנית שהציע ח'ומיני‪ ,‬ולהציג עמדה‬ ‫אוהדת כלפי הבהאים‪ 36.‬אהדה זו כלפי הבהאים מובנת‪ ,‬שהרי ראש ממשלת השאה‬ ‫עד שנת ‪ ,1977‬עבאס הוידא‪ ,‬היה בהאי שהתאסלם‪ ,‬אבל לא ברור הקשר של השאה‬ ‫לחג'תיה שייצגו עמדה אנטי־בהאית‪.‬‬ ‫השיח' חלבי ידע שתנועה דתית המבקשת לפעול במרחב האיראני ולגייס תמיכה‬ ‫עממית‪ ,‬חייבת לרכוש תמיכה דתית של האיתאללה הבכיר של התקופה‪ ,‬בורג'רדי‪.‬‬ ‫ואכן הטענה היא‪ ,‬שבורג'רדי הוא שדחף את חלבי להקים את החג'תיה‪ .‬מלבד השיח'‬ ‫חלבי היו חברים באגודה גם סוחרי הבזאר ואנשי דת שמצאו מכנה משותף – התנגדות‬ ‫להתערבות הממשלה בענייני רכוש או כלכלה‪ 37.‬המצב הכלכלי באיראן עם סיום‬ ‫"משבר מצדק" היה בכי רע‪ .‬זה זמן רב שלא נכנס מטבע זר למדינה וכלכלתה ניצבה‬ ‫על עברי פי פחת‪ .‬במצב כזה היה על הממשלה להניע את המערכת הכלכלית‪ ,‬משימה‬ ‫שנפלה על כתפי המעמד הנמוך והסוחרים‪ ,‬שרובם המכריע היו מקושרים לאנשי‬ ‫הדת‪ .‬כל דעה‪ ,‬הן נגד הבהאים והן בעד התפיסה השיעית הקלאסית בעניין המהדי‪,‬‬ ‫לא תוכל להיות משפיעה אלא אם כן תובל בידי אנשי הדת או תזכה לתמיכת אנשי‬ ‫דת וסוחרים‪ .‬לשם החדרת התורה והכשרת הלבבות הקימו מייסדי האגודה מוסדות‬ ‫וארגונים ואף בתי ספר שילמדו את תפיסתם השמרנית לעילא‪ .‬בד בבד עם מלחמתם‬ ‫בבהאים (פיזית ורעיונית) פיתחה האגודה גישה של תנועה דתית‪ ,‬המקדמת רפורמות‬

‫‪Behram Choubine, "Suppression of Baha'is of Iran in 1955," p. 22, in <http://www.‬‬ ‫‪34‬‬ ‫>‪kavehroom.com/books/23years/dashti1.pdf‬‬ ‫‪Yann Richard, "Le Rôle du clergé: tendances contradictoires du chi'isme iranien‬‬ ‫‪35‬‬ ‫‪contemporain," Archives de sciences sociales des religions, 28e Année 55/1 (January-‬‬ ‫‪March 1983), pp. 5-27‬‬ ‫‪Amanat, Apocalyptic Islam and Iranian Shi'ism, p. 222‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪Vanessa Martin, Creating an Islamic State: Khomeini and the Making of a New Iran,‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪London 2007, p. 211‬‬ ‫‪ 78‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫דתיות ואף את המודרנה‪ 38,‬מה שיכול מבחינתם לקדם את רעיונותיה‪ ,‬בדומה לתפיסה‬ ‫הוהאבית הקלאסית של הבדעה (איסור חידוש)‪ ,‬כל עוד אין סתירה למצוות האסלאם‬ ‫וכל עוד העניין משרת נאמנה את החדרת התפיסה בקרב המאמינים‪.‬‬ ‫הואיל ואנשי החג'תיה היו חסידי האסכולה הסתגלנית השיח'ית‪ ,‬מלכתחילה לא‬ ‫היה קל להם לאמץ את השילוב של תורה ומדע ואת הפתיחות כלפי כלים טכנולוגיים‬ ‫וכלפי המודרנה בכלל‪ .‬בניגוד לאצוליה‪ ,‬שם היה האג'תהאד נפוץ במיוחד‪ ,‬דגלה‬ ‫האח'באריה (קודמתה של השיח'יה) בשימור שיטת הפסיקה הקלאסית בהישענות על‬ ‫הקוראן‪ ,‬החדית' והשריעה הג'עפרית השיעית‪ .‬לעומת האח'באריה‪ ,‬האסכולה האצולית‬ ‫מציעה שיטה של אימוץ החוק האסלאמי והתאמתו למרבית המצבים העכשוויים‪.‬‬ ‫החג'תיה הוקמה כאמור בידי השיח' חלבי ובעידודו של האיתאללה בורג'רדי‪,‬‬ ‫ובדחף של חלום שחלם חלבי ובו נגלה אליו "האימאם הנעלם" ואמר לו להילחם‬ ‫בבהאים‪ 39.‬אל חלבי הצטרפו ארבעה אנשי דת שהיו הגרעין הראשוני לאגודה‪ :‬סיד‬ ‫ִ‬ ‫רדא רסול‪ ,‬סיד חוסין סג'אדי‪ ,‬מוחמד ע'לאם־חוסין וחאג' מוחמד תקי־תאג'ר‪ 40.‬מי‬ ‫שלא נמנה עם הקבוצה המייסדת היה מירזא מהדי אצפהאני‪,‬שהיה למעשה האידאולוג‬ ‫הראשי של החג'תיה‪ ,‬בעוד השיח' חלבי היה רק תלמידו ושלוחו להקמת האגודה‪.‬‬ ‫האידאולוגיה החדשנית של אצפהאני ייצגה קנאות וגישה לא רציונלית ודעות קדומות‬ ‫(ברוח השיטה השיח'ית ולא האצולית)‪ .‬החלק האנטי־בהאי של האגודה היה מזערי‬ ‫לעומת הדעות המורכבות והחדשניות לכאורה שייצג אצפהאני‪41.‬‬

‫התקופה שלאחר "משבר מצדק" פינתה את אנשי הדת מהפוליטיקה לשעה קלה‪.‬‬ ‫האגודה שזה עתה הוקמה במשהד ביקשה למנף את ייעודה בעיר הגדולה טהראן‪,‬‬ ‫ולשם כך הקים בה חלבי שלוחה מרכזית של החג'תיה‪ .‬המטרה הראשונית של האגודה‬ ‫הייתה כאמור להתעמת רעיונית עם הבהאים ולשיטה זו קרא חלבי "ההגנה המדעית‬ ‫על האסלאם"‪ 42.‬אותה שיטה או תכנית נקראה לימים "תכנית חלבי"‪ ,‬על שם מייסד‬ ‫האגודה‪ .‬בבסיס תכנית זו עמדה התקווה להשיב את הבהאים חזרה לחיק האסלאם‪,‬‬

‫‪Fariba Adelkhah, Being Modern in Iran, New York 2000, p. 92; Anoushiravan 38‬‬ ‫‪Ehteshami, Mahjoob Zweiri, Iran and the Rise of Its Neoconservatives: The Politics of‬‬ ‫‪Tehran's Silent Revolution, London 2009, pp. 64-65‬‬ ‫‪ 39‬לאחר המהפכה האסלאמית טען חלבי שהוא מתקשר עם "האימאם הנעלם"‪ ,‬והדבר יוסבר‬ ‫בפרק המדבר על העימות בין חלבי לח'ומיני‪ .‬אמנם‪ ,‬עצם החלום ופשרו‪ ,‬בה בעת שחלבי‬ ‫עצמו חסיד של בורג'רדי‪ ,‬המוכר בעיני חלבי ובעיני שאר חסידיו כ"דוברו" של "האימאם‬ ‫הנעלם"‪ ,‬מעלה תהייה‪ .‬ייתכן מאוד שחלבי חשף את עניין החלום רק לאחר מותו של בורג'רדי‬ ‫בשנת ‪.1961‬‬ ‫‪http://www.oursouthazerbaijan.com/english_hoj.htm‬‬ ‫ִ‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ 41‬מוחמד רדא ארשאדי ניא‪ ,‬אז מדרסה מעארף תא ואנג'מן־י חג'תיה ו מכתב־י תפכיכ‬ ‫[מהמדרסה לאגודת החג'תיה ולאסכולת ההפרדה]‪ ,‬קום ‪ 1386/2007‬ה')‪ ,‬עמ' ‪.24-21‬‬ ‫‪Mahmoud Sadri, "Shaikh Mahmud Halabi", Encyclopaedia Iranica Online, http:// 42‬‬ ‫‪www.iranica.com/newsite/; Baha'i International Community, "The Baha'i Question:‬‬ ‫‪Cultural Cleansing in Iran," September 2008, p. 50‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪79‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫והבהאים שיסרבו לחזור בתשובה לאסלאם יוחרמו בידי המוסלמים עד כדי התרת‬ ‫דמם‪43.‬‬

‫כן ביקשה החג'תיה ליצור לעצמה מצד אחד תדמית של אגודה המבקשת להילחם‬ ‫בדת הבהאית‪ ,‬ומן הצד האחר להציג את עצמה כמורכבת מרבדים של רעיונות דתיים‬ ‫המציגים אותה באור שונה ממה שהאגודה נתפסה בעיני הקהילה השיעית‪ .‬ההיאחזות‬ ‫במוטיב הבהאי נתנה לאגודה עילה לשרוד במרחב האיראני ולהרחיק ממנה את‬ ‫המשטר‪ ,‬אף־על־פי ששמרה על קשרים טובים אתו‪ .‬בתקופה הקדם־מהפכנית היה‬ ‫ח'ומיני מודע לאגודה ולפעילותה‪ ,‬ואף לא ראה בה תחילה איום על שאיפותיו או בת‬ ‫פלוגתא לרעיונותיו הדתיים־הפוליטיים‪.‬‬ ‫האגודה הקדישה את מרב שנותיה הראשונות למלחמה בדת הבהאית‪ ,‬לפחות‬ ‫עד עליית המהפכה האסלאמית‪ ,‬שאז הצטרפו חלק מחבריה לתנועה המהפכנית‬ ‫של ח'ומיני‪ .‬האגודה התנגדה עקרונית להתערבות פוליטית של אנשי הדת בענייני‬ ‫המדינה‪ ,‬ופעילותה האנטי־פוליטית עוררה ויכוח ומחלוקת בקרב אנשי הדת ערב‬ ‫המהפכה האסלאמית‪ .‬תומכי ח'ומיני ראו בתנועה זו ערב המהפכה תנועה אנטי־‬ ‫מהפכנית‪ ,‬שכל תפקידה לשמר את המצב הקיים‪ ,‬וזאת בשל תפיסתם הדתית ששינוי‬ ‫פוליטי־דתי יתרחש רק על־ידי "האימאם הנעלם"‪.‬‬ ‫בתקנון האגודה נאמר ש"האגודה לא תתערב בשום דרך שהיא בעניינים‬ ‫פוליטיים"‪ ,‬וכן‪" :‬האגודה מעוניינת להילחם בדת הבהאית המטילה ספקות דתיים"‪,‬‬ ‫ואף "מזמינה צעירים המעוניינים להתגייס ולהילחם בספקות אלו"‪ .‬רבים מאנשי הדת‬ ‫בתקופת הקמת האגודה לא התלהבו‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬מהנטייה האנטי־בהאית שלה‬ ‫וחשדו שאנשיהם מנסים להיטפל לנושא שממילא שנוי במחלוקת כדי לחמוק מדיון‬ ‫בנושאים פוליטיים ואי־רצון להשתתף בפוליטיקה‪ 44.‬ברור שמקור זה – אז מדרסה‬ ‫מעארף – יוצא נגד האגודה בלי לבדוק את הרבדים המהותיים בשיעה בכל הנוגע‬ ‫לעיסוק בפוליטיקה‪ .‬יש כאן האשמה ידועה המופנית דרך קבע נגד האגודה נוכח אי־‬ ‫רצונה להשתתף בפוליטיקה ובגלל היאחזותה בנושא האנטי־בהאי כדי להסיט מעצמה‬ ‫את תשומת הלב של המהפכנים‪.‬‬ ‫נקודת המפנה של האגודה‪ ,‬הגם שלא הוכרה כאגודה רשמית‪ ,‬הייתה בתחילת‬ ‫שנות השבעים‪ ,‬כאשר כמה סטודנטים מהסמינר התאולוגי בעיר קום המירו את דתם‬ ‫לדת הבהאית‪ .‬מקרה זה בייש לכאורה את הממסד הדתי כולו‪ ,‬שהנה פרי באושים‬ ‫יצא תחת ידם‪ .‬השיח' חלבי‪ ,‬ששימש מעין "משגיח" בסמינרים ועקב מקרוב אחר‬

‫‪Nazila Ghanea-Hercock, "Ethnic and Religious Groups in the Islamic Republic of 43‬‬ ‫‪Iran," United Nations Office of the High Commissioner for Human Rights, Sub-‬‬ ‫‪regional Seminar – Minority Rights: Cultural Diversity and Development in Central‬‬ ‫‪Asia, Bishkek,October2004, pp. 9-10, in:www2.ohchr.org/english/issues/minorities/‬‬ ‫ִ‬ ‫‪docs/WP2.doc‬‬ ‫‪ 44‬ארשאדי ניא‪ ,‬אז מדרסה מעארף‪ ,‬עמ' ‪ .24-21‬אנג'מן־י חג'תיה‪ :‬תשכילאתי־י צד דהרה‬ ‫(אגודת החג'תיה – [על אודות] הקמת [האגודה] הצבועה [מילולית דו־פרצופית)‪.‬‬ ‫‪.http://mehrabeandishe.blogfa.com/post-42.aspx‬‬ ‫‪ 80‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫התפתחות הסטודנטים בסמינרים‪ ,‬ראה בהמרת דת זו כישלון אישי‪ 45.‬בתחילת שנות‬ ‫השבעים התרחבה האגודה לא רק ברחבי איראן אלא אף במדינות שכנות ובהן פקיסטן‬ ‫והודו (שם חיים מיעוטים בהאים)‪ ,‬וזאת בהתאם להנחיות "ועדת החוץ" שלהם‪.‬‬ ‫המוטיב שהוביל את האגודה לאגפיה היה‪ :‬יש להילחם במיעוט הבהאי ובהתפשטותו‬ ‫במזרח התיכון‪ .‬מבחינתה‪ ,‬המיעוט הבהאי הוא איום של ממש על השיעה ועל בואו‬ ‫של "האימאם הנעלם"‪" .‬ההנחיה" בדבר הבהאים שקיבל חלבי בחלום מ"האימאם‬ ‫הנעלם" תורגמה לכך שהאימאם יבוא רק לאחר שבשלב ראשון ימוגרו הבהאים‬ ‫מאיראן‪ ,‬ובשלב שני מכל מרכזיהם במזרח התיכון‪.‬‬ ‫צמיחת האגודה באיראן‪ ,‬כאשר בסיס פעולתה הוא האיום הבהאי‪ ,‬לא עמדה בשום‬ ‫יחס ל"איום הבהאי" בפועל‪ ,‬אם זה בנוכחותם במוסדות השלטון ואם במוקדי הכוח‬ ‫הפוליטי והכלכלי במדינה‪ .‬חברי החג'תיה התפזרו אף בארגונים אסלאמיים אחרים‬ ‫עם מטרה מובהקת להרחיב את מעגל השפעתם בחברה הדתית השיעית באיראן‪46.‬‬

‫חברי האגודה לא התנגדו לשלטון המלוכני וקיימו קשרים טובים עם בעלי תפקידים‬ ‫בשלטון‪ ,‬מה שגרם לסאוא"כ לנהוג בהם במתינות‪ .‬בעת ההיא העיקרון של האגודה‬ ‫היה התנגדות מהותית לבהאים ולכל מה שהם מייצגים‪ .‬מאחר שזו הייתה אגודה‬ ‫פעילה‪ ,‬רבים הצטרפו אליה ונכחו בפגישות ובדרשות של מנהיגי הדת שלה‪ .‬ואולם‬ ‫חשיבותה הפוליטית והאזרחית לא הייתה כמו זו של מפלגת התודה או של ארגונים‬ ‫פוליטיים או מחתרתיים אחרים‪47.‬‬

‫פילוסופיה של תנועה אנטי־מהפכנית‬ ‫אחד הרעיונות שניסתה החג'תיה לקדם נגע לתפיסת המציאות של הדור‪ .‬האם על‬ ‫המאמין לקדם את בואו של המהדי או שמא עליו להמתין ולחכות לבואו? האם‬ ‫החטאים הקיימים בדור ימנעו את המהדי מלבוא או יזרזו את בואו? ומה תפקידו של‬ ‫איש הדת הבכיר בדור? האם מתפקידו לפעול למען השלמות הלאומית והדתית של‬ ‫המדינה ולפעול נגד אויבי הדת והאסלאם?‬ ‫בפורומים השונים ובמפגשים של התנועה הגיעו אנשי החג'תיה לתובנה שעליהם‬ ‫להישאר מחוץ למסגרות הפוליטיות‪ ,‬שכן הם דגלו בשלב הזה בהפרדת הדת מהמדינה‪.‬‬ ‫רבים מאנשי הדת שתמכו בח'ומיני והיו מן המנהיגים הראשונים של הרפובליקה‬

‫‪Mahmoud Sadri, "Hojjatiya," Ehsan Yarshater (ed.), Encyclopaedia Iranica, Vol. 12, 45‬‬ ‫‪Fascicle 4, pp. 427-428‬‬ ‫‪Ibid; Bill Samii, "Iran: Resurgence of Religio-Political Society Raises Concerns," 46‬‬ ‫‪Radio Free Europe, Radio Library, July 11, 2006; Babak Ganji, "Iranian Strategy:‬‬ ‫‪Factionalism and Leadership Politics," Conflict Studies Research Centre, Middle East‬‬ ‫‪3‬־‪Series 07/06, Defence Academy of the United Kingdom, March 2007, pp. 2‬‬ ‫‪Ahmad Ashraf, Ervand Abrahamian, "Bazaar and Mosque in Iran's Revolution", 47‬‬ ‫‪Middle East Research and Information Project (MERIP), Mars-April 1983, p. 18‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪81‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫האסלאמית‪ ,‬כגון מוחמד עלי רג'אא'י וסיד מוחמד חוסין בהשתי‪ 48,‬יצאו נגד החג'תיה‬ ‫וראו בה "שוליים דתיים" שיצאו נגד המהפכה ותמכו בשאה‪ .‬אנשי התנועה המשיכו‬ ‫במאבק בבהאים (אף־על־פי שהשאה עצמו קידם את זכויות הבהאים במדינה)‪ ,‬וליבו‬ ‫מחלוקת בין שיעים לסונים וראו בסונים חתרנים הפועלים בחשאי ומובילים את‬ ‫החזית האופוזיציונית למשטר ו"מסוכנים לחברה"‪.‬‬ ‫חלבי כאידאולוג ראשי של החג'תיה‪ ,‬הגם שהיה איש דת‪ ,‬שלל את השימוש‬ ‫בכלים פילוסופיים כדי להגיע לאמת או להכרה אלוהית‪ .‬מבחינתו‪ ,‬אין ביכולתו של‬ ‫השכל האנושי להגיע לעובדות בדבר קיום האלוהי משום שהאמונה אינה יכולה‬ ‫להתעסק במורכבות האל‪ .‬האל מבחינתו של חלבי "הוא מחוץ לשאלה הפילוסופית"‪.‬‬ ‫הפילוסופים והמיסטיקנים אינם יכולים להגיע לרמת ההבנה וההכלה של המהות‬ ‫האלוהית‪49.‬‬

‫אחד מרכיבי האידאולוגיה של החג'תיה היה נושא הציפייה או ההמתנה (אנתט'אר)‬ ‫לבואו של "האימאם הנעלם"‪ 50.‬זהו למעשה אחד מעיקרי האמונה השיעית האומר‬ ‫שעל המאמין השיעי לצפות ולחכות לגאולתו הממשמשת ובאה של "האימאם‬ ‫הנעלם"‪ .‬לכאורה אין זה אידאל המיוחד לחג'תיה‪ ,‬אלא זו תפיסה מהותית בשיעה‬ ‫שקיבלה משנה חשיבות באידאולוגיה החג'תית בתקופה שלפני המהפכה האסלאמית‪.‬‬ ‫לעומת זאת היה ח'ומיני חסיד הזרם האצולי‪ ,‬האקטיביסטי‪ ,‬השואף לזרז את בואו של‬ ‫"האימאם הנעלם" על־ידי ייסוד חברה דתית מתוקנת‪ ,‬חברה שבה אנשי הדת תופסים‬ ‫מקום נכבד ומנהלים את החיים האזרחיים הדתיים של המדינה‪ ,‬שכן מבחינתם‪,‬‬ ‫האסלאם הוא ציביליזציה ולכן הוא שולט בכל תחומי החיים‪ ,‬גם הפוליטיים‪.‬‬ ‫החג'תיה מנגד לא ראתה בפוליטיקה את חזות הכול‪ ,‬שכן מבחינתה הפוליטיקה‬ ‫היא עניין חילוני ולכן על אנשי הדת‪ ,‬בייחוד הבכירים שבהם‪ ,‬להדיר את רגליהם‬ ‫מעיסוק בה‪ .‬באחד מסעיפי תקנון האגודה נאמר‪ ,‬שכל חברי האגודה מתחייבים בכתב‬ ‫שלא לעסוק בפוליטיקה‪ 51.‬ייתכן שזה היה אילוץ מצד המשטר‪ ,‬אך נראה שהיסודות‬ ‫הא־פוליטיים היו עמוקים בהווי ובאידאולוגיה של האגודה ברוחו של מייסדה השיח'‬ ‫חלבי‪52.‬‬

‫האגודה בנתה את האידאולוגיה שלה כתזה עומדת בפני עצמה‪ ,‬וחבריה למרות‬ ‫התנגדותם העקרונית לפילוסופיה ולמיסטיקה‪" ,‬חטאו" בעצמם בניהול רעיונות‬ ‫פילוסופיים הבנויים על דיאלקטיקה‪ ,‬תזה–אנטי־תזה–סינתזה‪ 53.‬כל היסודות האלה‬

‫רג'אא'י היה ראש הממשלה הראשון ונשיאה השני של הרפובליקה האסלאמית‪ .‬סיד מוחמד‬ ‫‪48‬‬ ‫חוסין בהשתי היה ראש מערכת המשפט בימיה הראשונים של הרפובליקה האסלאמית –‬ ‫האופוזיציה האיראנית‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫שניהם נרצחו בפעולות טרור של‬ ‫"אנג'מן־י חג'תיה‪ :‬תשכילאתי־י צד דהרה" (אגודת החג'תיה – [אודות] הקמת [האגודה]‬ ‫‪49‬‬ ‫הצבועה [מילולית‪ :‬דו־פרצופי)‪http://mehrabeandishe.blogfa.com/post-42.aspx .‬‬ ‫באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.194‬‬ ‫‪50‬‬ ‫חזב־י קאעדין אסאסנאמה – תקנון מפלגת היושבים (המצפים‪ ,‬החג'תיה)‪.‬‬ ‫‪51‬‬ ‫יש דמיון בין ההתייחסות הבהאית והחג'תית לנושא האיסור לעסוק בפוליטיקה‪ ,‬אך במסגרת‬ ‫‪52‬‬ ‫זו של המאמר לא אדון בנושא‪ ,‬שכן אין המאמר משווה בין הדת הבהאית לעקרונות החג'תיה‪.‬‬ ‫באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.196-194‬‬ ‫‪53‬‬ ‫‪ 82‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫עזרו לשיח' חלבי לבנות רעיון של הצגת השאלות הפילוסופיות ככאלה שאין בהן‬ ‫דיון ולכאורה אין בהן סתירה‪ .‬כלומר‪ ,‬חלבי מקבל את הדברים האלוהיים כמובנים‬ ‫מאליהם בלי שאיפה לחקור את היבטיהם הפילוסופיים והרוחניים‪ ,‬כי בעיניו האידאל‬ ‫אינו בהצגת שאלות ופתרונן אלא באמונה מוחלטת בכתבי הקודש וביסודות הדתיים‬ ‫שהורישה השיעה לדורות הבאים‪ .‬לדעתו‪ ,‬כל שאלה היא למעשה ערעור על אמונה‪.‬‬ ‫המציאות הקוסמית והקיום האנושי בכדור הארץ הם עובדה ואין להסבירם‬ ‫במושגים של אמונה‪ .‬חקירת התהליכים לא תביא לידי עצירתם או להשתתפות האדם‬ ‫ב"מעשה מרכבה" או בהתערבות בתהליכים הלא מוסברים של האל עלי אדמות‪.‬‬ ‫לדעת השיח' חלבי העולם צריך להתנהג כפי שהבורא יצר אותו‪ ,‬והאדם צריך לנהוג‬ ‫על־פי אמות המידה הרוחניות של הדת‪ .‬ומכאן‪ ,‬עד כמה האדם הוא אחראי אישי‬ ‫להתפתחות החברתית? האם הוא פועל על־פי קנה מידה אישי? האם הוא חלק‬ ‫מחברה ואז אחריותו היא חלקית‪ ,‬אם בכלל?‬ ‫מכאן הסיקו מתנגדיה שהחג'תיה חרתה על דגלה את קידום השחיתות והעוול‬ ‫החברתי כדי לזרז את בואו של המהדי‪ ,‬שכן מטרת בואו היא לתקן את העולם המושחת‬ ‫ולהשליט סדר דתי שיעי על כל יושבי תבל‪ .‬מסקנה זו יכולה להיות מובנת נוכח אי־‬ ‫רצונה של החג'תיה להיות מעורבת חברתית במובן של השתתפות בפוליטיקה‪ ,‬ומכאן‬ ‫לכאורה שאין היא רואה את עצמה חלק מהחברה‪ ,‬אלא קבוצה שכל פרט בה אמור‬ ‫לתקן את עצמו וכך לתקן את החברה‪ .‬בעיני ח'ומיני ותומכיו‪ ,‬הרעיון של הטלת‬ ‫האחריות על הפרט הוא מוטעה ביסודו כי הפרט אינו מסוגל לפעול בהתאם לצווי‬ ‫הדת בלי שמורי דרך דתיים יכווינו את דרכו הדתית ויצהירו על חובותיו וזכויותיו‬ ‫הדתיות והחברתיות‪ .‬בעיני החג'תיה החברה (או המשטר כמייצג של החברה) מלאה‬ ‫מומים ומפתחת שחיתות ואכזריות כלפי החלקים החלשים שבה‪ .‬החג'תיה לא ראתה‬ ‫את עצמה אחראית ליצירת אותם מומים ולא אחראית לתיקונם‪ .‬מבחינתה זהו‬ ‫תפקידו של המהדי‪ ,‬לא של איש הדת‪ ,‬גדול ככל שיהיה‪54.‬‬

‫מכאן נמצאנו למדים שהסכסוך המופגן בין שתי האסכולות ערב המהפכה‪,‬‬ ‫בין זו של ח'ומיני ותומכיו לבין זו של השיח' חלבי‪ ,‬היה עקרוני מטבעו‪ .‬עצם אי־‬ ‫ההשתתפות בתהליכים החברתיים הובילה את החג'תיה להדיר את רגליה מתיקונים‬ ‫חברתיים הכרחיים‪ ,‬לפחות על־פי התפיסה הח'ומיניסטית‪ .‬תפיסת ח'ומיני בדבר‬ ‫תיקון העוולות האנושיות‪ ,‬בין אדם לחברו ובין אדם למקום‪ ,‬על־פי הצו ההלכתי‬ ‫בקוראן ובחדית' כפי שהוא מבין זאת וכפי שביקש ליישם‪ ,‬גרם לחג'תיה להיות מודרת‬ ‫(מבחירה) מכמה וכמה פעולות חברתיות‪ ,‬שלטענתה חברה אסלאמית שיעית אינה‬ ‫יכולה לכאורה לפעול על־פיהם מאחר שזמן המהדי טרם הגיע‪ .‬עניין אחר שאנשי‬ ‫ח'ומיני טרחו להזכיר הוא‪ ,‬שהחג'תיה לא תמכה בג'יהאד וברעיון הלוחמני שלו‪ .‬בעוד‬ ‫החג'תיה ראתה במושג ג'יהאד אידאל דיאלקטי רוחני‪ ,‬שעל־פיו האדם צריך לפתח את‬

‫‪ 54‬שם‪.‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪83‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫עצמו שכלית ורוחנית (במובן הטהור של המילה ג'יהאד כהשתדלות וכמאמץ)‪ ,‬ולא‬ ‫כצורה לוחמנית העלולה להוביל לפגיעה בחפים מפשע‪55.‬‬

‫החג'תיה לא חידשה בהרבה בתפיסתה את נושא הג'יהאד‪ ,‬שכן היא רק הדגישה‬ ‫עיקרון שיעי ישן בנושא הזה‪ .‬מולא מוחמד באקר בן מוחמד תקי בן מקסוד‪ ,‬הידוע‬ ‫בכינויו מולא מג'ליסי‪ ,‬כתב באוסף החדית' שלו בחאר אל־אנואר (אוקיינוסים של‬ ‫אורות)‪" :‬ולא ג'יהאד אלא מע אל־אמאם" [= אין ג'יהאד בלא האימאם]‪ ,‬ואת זה הוא‬ ‫לומד מפסוק בקוראן‪" :‬ובכופרים ביד קשה‪ ,‬ויקומו להיאבק למען אלוהים"‪ 56.‬או‬ ‫כדברי מקור אחר‪" :‬דר זמאן – ע'יבת ג'יהאדי ניסת" [בזמן הזה – הג'יהאד אסור]‪57.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬רק במאה התשע־עשרה התירו אנשי דת שיעיים את "הג'יהאד ההגנתי"‪58.‬‬

‫"המאבק המזוין" לגרסת החג'תיה הוא מיותר‪ ,‬והיא שאפה לא להילחם במשטר‬ ‫השאה‪ .‬גם חסידיו של ח'ומיני ערב המהפכה לא בהכרח שלחו ידם ב"מאבק המזוין"‪,‬‬ ‫אך לאחר הפלת השאה נטו לאחוז במוקדי הכוח במדינה‪ .‬אנשי החג'תיה הוכיחו את‬ ‫יכולתם להתמזג במוסדות החדשים לאחר המהפכה‪ ,‬למרות נטייתם לשלול מלכתחילה‬ ‫את השלטון הדתי‪ .‬זאת עשו הן בחדירתם למוסדות הכוח‪ ,‬כגון המשטרה ומשמרות‬ ‫המהפכה‪ ,‬והן בהתגייסותם למלחמת איראן־עיראק‪ .‬מכאן שפרשנות המושג ג'יהאד‬ ‫אליבא דח'ומיני ותומכיו הוא כנראה במובן הרחב של עידוד הפרט והחברה השיעית‬ ‫לנוע במעגלים חיצוניים לתקן את העולם ולכבוש יעדים נרחבים מעבר למסגרות‬ ‫הקיימות‪ ,‬ולהחיל את האסלאם על העולם‪ ,‬ובשלב הראשון – על החלק האסלאמי‬ ‫של אותו עולם‪.‬‬ ‫תפיסת החג'תיה בעניין דלעיל שוב נלמדת מעצם התייחסותה למהות של הציפייה‬ ‫למהדי ולנגזרות הדתיות והחברתיות‪ ,‬האזוריות והעולמיות‪ ,‬הפרטיות והקולקטיביות‬ ‫של הופעתו‪ .‬המושג ג'יהאד מבחינתה הוא סוג של אילוץ דתי הכופה על הפרט ועל‬ ‫הקהילה כאחד לצאת נגד האמונה השיעית בכל ההקשר של ההמתנה לבואו המיוחל‬ ‫של המהדי‪ .‬ח'ומיני הרחיב את העיקרון השיעי של הג'יהאד עד רמת השהידיות־‬ ‫מרטיריות והמאבק עד המוות למען המדינה ולמען התכלית והאידאל שהמדינה‬ ‫האסלאמית בראשותו מייצגת‪ .‬אנשי החג'תיה הוציאו מספריהם ומהרצאותיהם את כל‬ ‫הפסוקים או התכנים שעוסקים במושג ג'יהאד או במות קדושים‪ .‬לדעתם אין משהו‬ ‫שכרגע שווה למות למענו‪ ,‬לבטח לא למען אדם המייצג את הדעה ההפוכה משלהם‬ ‫בכל הנוגע לתפיסת הרעיון המשיחי או לאופייה של המדינה השיעית בהנהגת המהדי‬ ‫או מי מטעמו – אנשי הדת‪59.‬‬

‫‪ 55‬יש דמיון לדת הבהאית (ואף לאחמדית) בהתייחסות לג'יהאד האישי (עבודה על המידות)‬ ‫ולא "מלחמת הקודש" להגנת האסלאם ושטחי דאר אל־אסלאם‪.‬‬ ‫‪ 56‬קוראן‪ ,‬סורת אל־מאידה (‪ ,)5‬פסוק ‪ ;54‬מג'יד אל־ח'ליפה‪ ,‬ע'ראא'ב פקהיה ענד של־שיעה אל‬ ‫אמאמיה‪ ,‬עמ' ‪ ,44‬באתר‪http://www.dr-majeed.net :‬‬ ‫‪Mohammad Ali Amir-Moezzi, "Une absence remplie de présences. Herméneutiques 57‬‬ ‫‪de l'occultation chez les Shaykhiyya (Aspects de l'imamologie duodécimaine VII)",‬‬ ‫‪Bulletin of the School of Oriental and African Studies 64/1 (2001), p. 8‬‬ ‫‪Momen, Introduction to Shi'i Islam, pp. 179-180 58‬‬ ‫‪ 59‬באקי‪ ,‬דר שנאח'ת חזב־י קאעדין‪ ,‬עמ' ‪.194‬‬ ‫‪ 84‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫המאבק עתיק היומין בין השיעה לסונה תפס את מקומו גם באידאולוגיה של‬ ‫החג'תיה המקפידה לשמור על מרחק ראוי מן החלק הסוני של האסלאם‪ .‬לגרסת‬ ‫החג'תיה‪ ,‬כל חיבור עם הסונים הוא מנוגד לתפיסה הקלאסית‪ .‬תומכי ח'ומיני‬ ‫מקפידים להאשים את אנשי החג'תיה גם בשנאה לסונים (כאילו שהם עצמם לא‬ ‫גדלו בקהילה השיעית המסורתית הרואה בסונה מקור כל צרותיהם)‪ .‬ההתחסדות של‬ ‫תומכי ח'ומיני נבעה כנראה מהגישה שביקש ח'ומיני ליישם לאחר עליית הרפובליקה‬ ‫האסלאמית‪ ,‬ברצונו למסד ולחדש את קשריה של איראן עם העולם הערבי‪ ,‬שדווקא‬ ‫השאה החילוני הקפיד להתרחק ממנו‪.‬‬ ‫מובן שתומכי ח'ומיני הציגו מצג שווא ולפיו החג'תיה בגישתה הקלאסית פוגעת‬ ‫באחדות האסלאמית‪ ,‬כאילו שהייתה אחדות כזאת בעבר ויש להחזיר עטרה ליושנה‪.‬‬ ‫החג'תיה בתפיסתה את הפוליטיקה ובגישת הציפייה לבואו של המהדי‪ ,‬גם ביקשה‬ ‫לשמר את הזהות השיעית ההיסטורית שמשמעה שנאה לעולם הסוני‪ .‬התדמית‬ ‫שנוצרה בעיני תומכי ח'ומיני הייתה‪ ,‬שהחגת'יה מייצגת את השיעה הרדיקלית‬ ‫ומייצגת מגמה רעה באסלאם השיעי של שנאה כלפי "אחיהם" הסונים‪ 60.‬לחג'תיה‬ ‫היו חוברות רבות שבהן הציגה את מטרותיה עד שובו של "האימאם הנעלם"‪ .‬בתקנון‬ ‫שלה‪ ,‬שפורסם ערב המהפכה האסלאמית‪ ,‬נאמר‪:‬‬ ‫עד הופעת הוד מעלתו של מנהיג (מדריך) [הדור]‪ ...‬תפקיד הפעילויות‬ ‫המדעיות‪ ,‬הלימוד‪[ ,‬הן] טובת הציבור‪ ,‬החזון שנוסד [הוא] לחינוך גבוה‬ ‫[של האוכלוסייה להכרת] האסלאם והדת השיעית הג'עפרית‪ ,‬כדי לטפח את‬ ‫הכישרון ואת תרבות האנשים המתאימים והאדוקים באמונה הדתית‪ ,‬ולשפר‬ ‫את הדרכים הגשמיות והרוחניות [של] הציבור‪ .‬מטרות התנועה הן עד זמן‬ ‫הופעת הוד מעלתו‪ ...‬אימאם הדור‪ ...‬אולם תכניותינו [ייושמו] בהתאם‬ ‫לצורכי הזמן והנחיצות הציבורית‪ ,‬על יסוד הגנת המטרות הכלליות‪...‬‬ ‫[וכן] הפצת [תעמולת] דת האסלאם והמד'הב הג'עפרי והגנה מדעית עליהם‬ ‫בהתחשב בנסיבות הזמן‪61.‬‬

‫החג'תיה והמהפכה האסלאמית‬ ‫עם פריחת המפלגות והתנועות הפוליטיות לאחר המהפכה האסלאמית פרחה גם‬ ‫החג'תיה‪ .‬בשלב זה החליט השיח' חלבי על ערביזציה של השם המקורי של האגודה‬ ‫למשמעות של "התומכים וההולכים אחרי המהדי"‪ .‬לכאורה השינוי אינו משמעותי‬ ‫והוא נועד להתריס כלפי שני אויבים‪ ,‬ישן וחדש‪ .‬האויב הראשון הוא הבהאים‪,‬‬ ‫וכלפיהם שם זה מייצג את התומכים האמיתיים של המהדי‪ ,‬קרי חסידי החג'תיה ולא‬ ‫הבהאים‪ .‬וכן ההתרסה היא כלפי האויב החדש‪ ,‬ח'ומיני‪ ,‬שעם המהפכה כונה אימאם‬ ‫או "סגן האימאם" (נאיב־י אמאם)‪.‬‬

‫‪ 60‬שם‪.‬‬ ‫‪ 61‬ראו הציטוט המלא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.38‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪85‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫כחסיד הגישה הסתגלנית ומתנגד לדוחקי הקץ (ההפך מתפיסתו של ח'ומיני)‬ ‫האמין חלבי שהמהדי ישוב כאשר יהיה העולם רווי בעוול ובחוסר צדק ובריקבון‬ ‫מוסרי‪ 62,‬שכן מטרת חזרתו היא השיקום המוסרי של העולם והצעדת השיעה‬ ‫לשליטה בעולם באופן תאולוגי ומעשי‪ 63.‬בשעה שח'ומיני מכונה אימאם או סגן‬ ‫האימאם נוצר פער בין מלכות שמים עלי אדמות נוסח ח'ומיני‪ 64,‬לבין התפיסה‬ ‫הקלאסית של החג'תיה כפי שתוארה לעיל‪.‬‬ ‫עם המהפכה האסלאמית בשנת ‪ 1979‬עדיין לא בשלו התנאים המחייבים את‬ ‫שובו של המהדי‪ ,‬ומכאן שאין לחג'תיה שום עניין ביצירת חברה אסלאמית על־ידי‬ ‫השתתפות בפוליטיקה‪ .‬לטענתם‪ ,‬זהו תפקידו של המהדי לעצב את החברה לחברה‬ ‫אסלאמית‪ ,‬וזה יקרה רק עם בואו‪ 65.‬מכאן נובע‪ ,‬שח'ומיני ותפיסתו הפוליטית של‬ ‫שיעיזציה של הפוליטיקה (ולאית־י פקיה) אינה רק שגויה‪ ,‬אלא גם מעכבת את בואו‬ ‫של המהדי‪ .‬בניגוד לתפיסה זו האמין ח'ומיני‪ ,‬שממשלה אסלאמית לגיטימית תוכל‬ ‫להיווסד ולהיות לגיטימית רק בהנהגת אנשי הדת ובראשם מנהיג רוחני שיעצב את‬ ‫התכנים הרוחניים של הממשלה‪.‬‬ ‫בשנה הראשונה של המהפכה‪ ,‬בטרם התקיימו הבחירות הראשונות לנשיאות‬ ‫ולמג'לס (פרלמנט)‪ ,‬התנגדו אנשי החג'תיה לרעיון הוליאת־י פקיה שטווה ח'ומיני וביקש‬ ‫ליישמו‪ .‬הם היו המאמינים הקשוחים בשיעה האורתודוקסית‪ ,‬ולפיה על הממשלה‬ ‫האסלאמית‪ ,‬גם בראשותו ובהנהגתו של ח'ומיני או מי מתומכיו‪ ,‬להמתין לשובו‬ ‫של "האימאם הנעלם" (הגישה הסתגלנית)‪ .‬לדאבונם‪ ,‬המציאות הפוליטית החדשה‪,‬‬ ‫והחשש שמא השמאל על גופיו השונים או חלילה גורמים בהאים יאחזו בשלטון‪ ,‬אילצו‬ ‫אותם להשלים עם המציאות הפוליטית שכפה ח'ומיני‪ ,‬דהיינו תמיכה בוליאת־י פקיה‪,‬‬ ‫שמשמעה תמיכתה בח'ומיני ובמפלגתו‪ .‬בדצמבר ‪ ,1979‬לאחר שח'ומיני אישר את‬ ‫טיוטת החוקה האסלאמית החדשה‪ ,‬תמכו בה אנשי החג'תיה במשאל העם שהתקיים‬ ‫באותו החודש‪ .‬הם עשו זאת במורת רוח אך בציות גמור למנהיגם מחמוד חלבי‪66.‬‬

‫בתמורה לכך‪ ,‬כמה מחברי האגודה‪ ,‬שהיו גם חברי ה־‪Islamic Republican( IRPI‬‬ ‫‪ – Party of Iran‬המפלגה הרפובליקנית האסלאמית של איראן)‪ ,‬זכו להיות חברי מג'לס‬ ‫וחברי קבינט‪ ,‬מה שלכאורה יכול לסייע בידי החג'תיה‪ ,‬אך למעשה לא צמחה מזה‬ ‫תועלת לאגודה‪ ,‬ואף היה לה לרועץ‪.‬‬

‫‪Fischer, "Repetitions in the Iranian Revolution", p. 128 62‬‬ ‫‪ 63‬לפי גישה אחת‪ ,‬המהדי יבוא כאשר המצב יהיה קשה‪ ,‬ותפיסה אחרת גרסה‪ ,‬שיש לגרום תוהו‬ ‫ובוהו במכוון כדי להחיש את בואו‪.‬‬ ‫‪Vali Nasr, The Shia Revival: How Conflicts within Islam Will Shape the Future, New 64‬‬ ‫‪York 2007, p. 133‬‬ ‫‪Naji, Ahmadinejad, p. 15; Mehdi Moslem, Factional politics in Post-Khomeini Iran, 65‬‬ ‫‪Syracuse, New York 2002, p. 59‬‬ ‫‪Moin, Khomeini, pp. 254-256 66‬‬ ‫‪ 86‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫ח'ומיני וחלבי‪ :‬יריבות "המאורות הגדולים"‬ ‫מאבקים בין אידאולוגיות ורעיונות דתיים אינם נטולים מאבקי אגו‪ ,‬יוקרה וכבוד‪.‬‬ ‫גדולתם של מנהיגים והוגי דעות‪ ,‬מטיפים ואנשי רוח נובעת מכוח אישיותם ומכוח‬ ‫הוצאת התורה שלהם ורעיונותיהם מהכוח אל הפועל‪ ,‬מן התאוריה אל המעשה‬ ‫ומחזון למציאות‪ .‬אותם הוגים ואנשי רוח אינם פועלים בריק או במעבדה‪ ,‬המציאות‬ ‫החברתית היא כר הפעולה שלהם ולמעשה אף שדה הקרב והמלחמה על רעיונותיהם‪.‬‬ ‫במציאות החברתית‪ ,‬הפוליטית והדתית באיראן‪ ,‬ח'ומיני וחלבי מייצגים שתי‬ ‫דעות קוטביות‪ ,‬שהשיעי המצוי והלא מלומד לא יבחין בדקויותיהן‪ .‬בעיניו הוצאת‬ ‫התאוריה מהכוח אל הפועל היא שתעניק למנהיג הדתי את תמיכתו‪ .‬המאמין לא‬ ‫ימתין לקיום התאוריה‪ ,‬אך יטה את תמיכתו בהתאם לסיכויים האפשריים שכל צד‬ ‫מעניק לשיטתו‪.‬‬ ‫לאחר שהשאה אסר את פעילות אגודת החג'תיה מאילוציו הפוליטיים ובלחץ‬ ‫בינלאומי‪ ,‬חזר השיח' חלבי לאנונימיות‪ .‬האגודה שלו לא חדלה מלהתקיים‪ ,‬אך לא‬ ‫ניכרה השפעתו בחוגים הפוליטיים‪ ,‬וכך גם לא בתודעה החברתית והדתית‪ .‬במצב‬ ‫זה נוצר ואקום תודעתי־דתי לעשור של ‪ ,1963-1953‬עד בואו של ח'ומיני‪ ,‬שבתוקף‬ ‫הנסיבות ניצב במרכז התודעה החברתית והדתית באיראן אף שידיעותיו הדתיות לא‬ ‫היו גדולות מאלו של השיח' הוותיק חלבי‪ .‬עד המהפכה צבר ח'ומיני רבבות תומכים‬ ‫שהיו מוכנים להקריב את חייהם למענו‪ .‬לעומתו צבר חלבי לא הרבה מעל עשרת‬ ‫אלפים שיכלו להיקרא בפה מלא תומכי החג'תיה‪ 67.‬מכל מקום‪ ,‬תומכי חלבי לא היו‬ ‫רק מדלת העם‪ ,‬אלא היו ברובם הגדול אנשי דת מדרג נמוך־בינוני‪ ,‬ואף בכירים‬ ‫שהשיח' חלבי טיפח במשך שנים‪ .‬עד המהפכה האסלאמית בשנת ‪ 1979‬היו בטהראן‬ ‫לבדה כשלוש מאות ארגונים דתיים‪ ,‬שרובם המכריע נשלטו בידי החג'תיה‪ .‬ארגונים‬ ‫אלה‪ ,‬בצד היותם ארגוני סעד וצדקה‪ ,‬סיפקו מורים ודוברים דתיים לפגישות דתיות‬ ‫עם צעירי טהראן שבעקבות "המהפכה הלבנה" של השאה היו כחומר ביד היוצר‬ ‫לתעמולה אנטי־מלוכנית‪ .‬חלק מתעמולה זו היה שינון של דברי ח'ומיני על השתנות‬ ‫השיעה וצורכי החברה והתאמת השיעה לצרכים אלו‪ .‬המטרה הייתה להוכיח לצעירים‬ ‫שהשיעה מייצגת חדשנות‪ ,‬והיא נכונה לרוח התקופה ורק באמצעותה אפשר לתקן‬ ‫את החברה‪ 68.‬כוחם והשפעתם של אנשי הדת על הצעירים שלימים הובילו את‬ ‫המהפכה ויצרו את "משמרות המהפכה"‪ ,‬היה גדול ומכריע‪.‬‬ ‫חלבי לא אהד את ח'ומיני‪ ,‬את כוחו העולה ואת הפרשנות מרחיקת הלכת על‬ ‫השיעה שהציע‪ .‬ובכל זאת הוא הצטרף לקריאות האנטי־מלוכניות‪ ,‬בייחוד כאשר נגע‬ ‫הדבר לקידום החברתי שהציע השאה לבהאים‪ ,‬ולא כמו שטענו תומכי ח'ומיני לאחר‬ ‫המהפכה‪ ,‬שאנשי החג'תיה תמכו בשאה‪69.‬‬

‫‪Amir Taheri, The Spirit of Allah, London 1985, p. 191 67‬‬ ‫‪Joanna De Groot, Religion, Culture and Politics in Iran, from the Qajars to Khomeini, 68‬‬ ‫‪London 2007, p. 58‬‬ ‫‪Taheri, The Spirit of Allah, p. 192 69‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪87‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫לאחר המהפכה התחזק כוחה של החג'תיה משום שניתנה הרשות להיפרע מאויביה‬ ‫הוותיקים – הבהאים‪ .‬בהיותה האגודה היחידה עם שדרת תומכים רחבה בכל רחבי‬ ‫איראן‪ ,‬ולא רק בערים הגדולות‪ ,‬יכלה החג'תיה להבטיח לחבריה עמדות בכירות‬ ‫במנהל הציבורי ובפרלמנט המתגבש‪ .‬היותה אגודה המאורגנת היטב הביא את חבריה‬ ‫להשתלב מהר בתקוות הפוליטיות שאחזו את המפלגות הרבות לאחר הפלת המלוכה‬ ‫הפהלוית‪ .‬החג'תיה ביקשה למצוא את מקומה בפוליטיקה החדשה על אף גישתה‬ ‫הסתגלנית‪ .‬במציאות החדשה‪ ,‬שבה אנשי הדת שולטים ולא רק מייעצים‪ ,‬עלתה‬ ‫השאלה‪ ,‬האם על אנשי החג'תיה להמתין בצד או לקחת חלק דומיננטי בפעילות‬ ‫הפוליטית (על־פי הגישה הח'ומיניסטית)? שלא כמו ח'ומיני‪ ,‬מנהיג התנועה מחמוד‬ ‫חלבי שמר על אנונימיות ולא נראה בציבור‪ ,‬ומביתו בדרום טהראן ניהל את השפעתו‬ ‫בתומכיו‪ .‬מכל מקום‪ ,‬חלבי ותומכיו יצאו נגד כינוי ח'ומיני בתואר אימאם או אפילו‬ ‫"עוצר" של "האימאם הנעלם"‪70.‬‬

‫ה ַמ ְּכ ַּת ִּבים (‪( )Maktabis‬תומכי "קו האימאם" – ח'ט־י אימאם) והחג'תיה הן שתי‬ ‫הקבוצות העיקריות במחנה הדתי שנלחמו על מקומן בעיצוב המהפכה‪ .‬נוסף על‬ ‫ויכוחים "רוחניים"‪ ,‬היו ויכוחים על עניינים ארציים‪ ,‬כגון הרפורמה האגררית והיחס‬ ‫בין הבעלים לבין שוכרי האדמות‪ .‬כן‪ ,‬היה מאבק ביניהם על שליטה במשמרות‬ ‫המהפכה‪ ,‬בצבא‪ ,‬בארגונים הדתיים ואף על עניינים כמו הגבלת חופש הביטוי‪.‬‬ ‫במדיניות החוץ נחלקו בכל הנוגע ליחסי איראן עם ארצות הברית‪ ,‬ברית המועצות‬ ‫ומדינות העולם השלישי‪ ,‬על "ייצוא המהפכה" ומתן עזרה למהפכות מתגלגלות‪,‬‬ ‫על המלחמה עם עיראק (החג'תיה צידדה בסיום המלחמה עם עיראק כדי להגיע‬ ‫לשלום)‪ 71‬ועל היחסים עם מדינות המפרץ‪72.‬‬

‫אחד הוויכוחים המרתקים בין ה ַמ ְּכ ַּת ִּבים לחג'תיה היה על מהות שליטתו של הואלי‬ ‫(‪ ,)Vali‬או המנהיג הרוחני‪ .‬המכתבים דוגלים בשיטת הולאית־י פקיה‪ ,‬ולפיה מנהיג‬ ‫דתי אחד צריך לעמוד בראש המדינה ולהנהיגה בלא הפרדת דת ומדינה‪ .‬עליונותו‬ ‫הדתית חשובה לא פחות מעליונותו הפוליטית‪ .‬לעומת זאת טענה החג'תיה לשליטה‬ ‫משותפת‪ ,‬ולא של איש אחד‪ ,‬גדול ככל שיהיה‪ .‬הגישה החג'תית הייתה שהשיעה צריכה‬ ‫להוביל את הפוליטיקה (כפי שהיה בתקופה הקאג'ארית)‪ ,‬אך אפשר שהממשלה תהיה‬ ‫חילונית‪73.‬‬

‫החג'תיה התנגדה להתערבות אנשי הדת ב"חיים החילוניים" של המדינה‪ ,‬ואלה‬ ‫אמורים להנהיג דתית ולא להיות אנשי ביצוע פוליטיים‪ 74.‬אנשיה אף התנגדו למינוי‬

‫‪Ibid, p. 285‬‬ ‫‪70‬‬ ‫"‪Godfrey Jansen, "Iran's Divided Mullahs Pursue a Zigzag Path on Internal Reform,‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪Los Angeles Times, September 16, 1984, p. E2‬‬ ‫‪BBC, Free Voice of Iran, ME/7371/A/1, June 28, 1983‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪Geoffrey Godsell, "Resolution of Iran's Power Struggle Hinges on Outcome of Iran-‬‬ ‫‪73‬‬ ‫‪Iraq War," The Christian Science Monitor, May 12, 1982, p. 7‬‬ ‫‪Claude van England, "Khomeini shifts to political sidelines," The Christian Science‬‬ ‫‪74‬‬ ‫‪Monitor, September 4, 1984, p. 13; Moslem, Factional Politics, pp. 59-60‬‬ ‫‪ 88‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫יורש בודד לח'ומיני מאחר שהם ממתנגדי העיקרון של ולאית־י פקיה‪ 75.‬אמנם הם‬ ‫תמכו במדינה אסלאמית‪ ,‬אבל בשלב הזה לא עודדו את "ייצוא המהפכה"‪ ,‬לעומת‬ ‫"קו האימאם" שעודד אותה‪ .‬מכל מקום‪ ,‬לדברי דיפלומטים זרים‪ ,‬המאבק בין שתי‬ ‫התנועות לא היה בו כדי לסכן את יציבותה של איראן המהפכנית‪ ,‬בניגוד להערכת‬ ‫ח'ומיני שחשש מהחג'תיה והדיר את רגליה ממוסדות השלטון כדי למנוע אפשרות‬ ‫שזו תחולל הפיכה פנימית או תחליש את עוצמת המהפכה האסלאמית‪76 .‬‬ ‫הנחה שרווחה בשנותיה הראשונות של הרפובליקה האסלאמית הייתה‪ ,‬שהמשטר‬ ‫הוא מעין תחנת ביניים עד בואו של "האימאם הנעלם"‪ .‬המימוש הדתי של הרפובליקה‬ ‫עדיין לא מוצה משום ש"האימאם הנעלם" טרם שב‪ .‬בינתיים‪ ,‬תפקידה של הרפובליקה‬ ‫להנחיל את הדת ולהוציא ממנה גורמים אנטי־דתיים‪ 77.‬מעבר לכך‪ ,‬החג'תיה דחתה‬ ‫כאמור את הולאית־י פקיה ואנשיה טענו שעל אנשי הדת‪ ,‬בייחוד הבכירים שבהם‪,‬‬ ‫להדיר את רגליהם מהפוליטיקה המאוסה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬חברי חג'תיה שהצטרפו למעגל‬ ‫הפוליטי‪ ,‬כנראה במסווה של מתונים‪ ,‬יישמו בלי פשרות ובנוקשות את הצו ההלכתי‬ ‫הדתי‪ 78.‬מאז קיץ ‪ 1981‬הלך וגדל כוחה היחסי של החג'תיה‪ .‬יש מי שטענו כי חברי‬ ‫החג'תיה הם כשליש לפחות מחברי המג'לס‪ ,‬וכי שיעורם דומה בוועדות ובמשרדי‬ ‫הממשלה‪79.‬‬

‫אנשי החג'תיה (שהיו החלק הקיצוני במפלגת השלטון [‪ ,)]IRPI‬סברו שנושא‬ ‫המועצות הדתיות (שורא) בתוך ארגוני העובדים‪ ,‬וכל הנוגע ליחסי עבודה־מדינה־הון‬ ‫אינו שייך לאסלאם‪ .‬לדידם‪ ,‬הכוח בא מהאל דרך האימאם המשמש מתווך‪ ,‬ובהיעדרו‪,‬‬ ‫דרך מתווך משני כמו "סגן האימאם"‪ ,‬ולכן המועצות הללו הן שיטה לא־אסלאמית‪.‬‬ ‫שר העבודה בתחילת שנות השמונים אחמד תוכלי (‪ ,)Tavakoli‬שהיה חסיד החג'תיה‪,‬‬ ‫טען‪" :‬האסלאם [השיעי] לא מכיר במערכת של השורא‪ .‬באסלאם הממשלה שייכת‬ ‫לאללה‪ ,‬לנביאים ולאימאמים‪ ,‬ובהיעדרם‪ ,‬לממלא מקום האימאם (נאיב)"‪ 80.‬בשנת‬ ‫‪ 1981‬הוא אסר להקים מועצות דתיות חדשות למשך שנה‪ ,‬אך האיסור בוטל עקב‬ ‫מחאה של העובדים‪ .‬במקרה של המועצות הדתיות גם ח'ומיני תמך בשיטה של‬ ‫החג'תיה‪81.‬‬

‫‪Jansen, "Iran's Divided Mullahs Pursue", p. E2; Moslem, Factional Politics, pp. 127, 75‬‬ ‫‪269‬‬ ‫‪Youssef M. Ibrahim, "Piety and Power; Iran's Clerics Tighten Grip by Instilling Islam 76‬‬ ‫‪in Every Detail of Life," The Wall Street Journal, December 1, 1982, p. 1‬‬ ‫‪ 77‬בדיוק מה שביקשו אנשי הדת של שנות הארבעים לעשות באיראן‪ .‬להרחבה ראו מאמרו של‬ ‫תוכלי‪.Tavakoli-Targhi, "Anti-Baha'ism and Islamism in Iran" :‬‬ ‫‪John Kifner, "Khomeini Faction Challenged by More Conservative Group," The New 78‬‬ ‫‪York Times, April 13, 1982, p. A1‬‬ ‫‪Jonathan C. Randal, "Iran's Clergy Divided By Succession Battle," The Washington 79‬‬ ‫‪Post, April 16, 1982, p. A20‬‬ ‫‪Assef Bayat, "Workers' Control after the Revolution," Middle East Research and 80‬‬ ‫‪Information Project (MERIP), March-April 1983, p. 20‬‬ ‫‪Assef Bayat, Workers and Revolution in Iran, London 1987, p. 156; Assef Bayat, 81‬‬ ‫‪"Labor and Democracy in Post-Revolutionary Iran", Hooshang Amirahmadi,‬‬ ‫‪Manoucher Parvin (eds.), Post-Revolutionary Iran, London 1988, p. 51‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪89‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫בריאיון לעיתון אטלאעאת במאי ‪ ,1983‬חזר תוכלי על דעתו (וכנראה גם דעת‬ ‫החג'תיה) בנוגע למועצות (שורא) ואמר כי יחס האסלאם למוסדות הייעוץ אינו תואם‬ ‫המנהלית‬‫את מערכת המועצות הקיימת בחברות המרקסיסטיות‪ .‬לשיטתו‪ ,‬המערכת ִ‬ ‫אינה אמורה להיות נבחרת (מלמטה למעלה [כמו בחברות דמוקרטיות]); אין זו‬ ‫השיטה האסלאמית‪ ,‬ורעיון הולאית־י פקיה‪ ,‬ובמקרה שלנו‪ ,‬הולאית [הממשלה] היא‬ ‫מוסמכת מלמעלה למטה [מהאל אל האימאם או סגנו]‪ 82.‬ביולי אותה השנה יצא‬ ‫מיר חוסין מוסוי‪ ,‬ראש ממשלת איראן‪ ,‬בהתקפה חריפה על החג'תיה וקרא לאנשיה‬ ‫"שומרי הבזאר" ופושעים חברתיים וכלכליים‪ .‬מוסוי קרא למוסדות הצדק של המשטר‬ ‫להענישם‪ .‬לטענת מוסוי‪ ,‬אנשי הדת של החג'תיה מחזקים את ידי אנשי הבזאר ועוד‬ ‫גורמים כלכליים המתנגדים לרפורמות הכלכליות של המשטר‪ .‬התקפתו ואיומיו של‬ ‫מוסוי על החג'תיה פתחה עוד חזית בין נאמני ח'ומיני לבין החג'תיה במאבקי הכוח‬ ‫בתוך המשטר עצמו‪ 83.‬מנגד עמד האיתאללה סיד מוחמד כאט'ם שריעתמדארי על‬ ‫אף התנגדותו העקרונית לולאית פקיה ותמיכתו בדעת החג'תיה‪ ,‬אם כי לא במפורש‪.‬‬ ‫שריעתמדארי תיאר את הצורך העכשווי ברעיון ה'ולאית־י פקיה‪" :‬הצורך בולאית־י פקיה‬ ‫הוא זמני והוא בשימוש רק כאשר השליט (הנוכחי) אינו יכול לשלוט מסיבות שונות‪.‬‬ ‫בזמן שכזה הואלי לוקח שליטה זמנית על העניינים‪ ,‬וחוזר לענייניו הדתיים כאשר‬ ‫המצב מאפשר את זה"‪ .‬לפיכך חובת עיסוקו של הואלי היא דתית יותר מפוליטית‪84.‬‬

‫שנת ‪ 1983‬הייתה שנת המשבר בין ח'ומיני ותומכיו לבין השיח' חלבי והחג'תיה‪.‬‬ ‫משהיה ברור שהמלחמה עם עיראק אינה על סף סיום‪ ,‬אלא נכנסת לשלבים חדשים‬ ‫ואין רואים באופק את סיומה‪ ,‬החלה התנועה לשדר את ביקורתה על התנהלות‬ ‫הרפובליקה האסלאמית ועל אי־יכולתה לסיים את המלחמה או לחולל תמורות‬ ‫חברתיות ממשיות‪ .‬הגם שביקורת זו הושמעה בשקט עקב היות האגודה חשאית‪,‬‬ ‫ח'ומיני לא ראה אותה בעין יפה‪ ,‬גם אם היא באה מאנשי דת ותיקים וגדולים ממנו‬ ‫כמו השיח' חלבי‪ .‬לדברי ח'ומיני‪ ,‬התרת ביצוע חטאים עד בואו של המהדי אינה‬ ‫באה בחשבון‪ .‬על איש הדת לפעול למען צמצום החטאים והגברת התודעה השיעית‪.‬‬ ‫לשיטתו‪ ,‬מי שמבקרים אותו (והוא לא נקב בשמות‪ ,‬אלא שלח רמזים עבים)‪ ,‬צריכים‬ ‫לשקול שוב את עמדתם‪ .‬לדבריו לא ייתכן שהם יתלוננו על המצב ועוד יאמרו כי‬ ‫האסלאם שמייצגת הרפובליקה האסלאמית הוא "אסלאם חסר ערך"‪ .‬בשיטה זו הם‬ ‫למעשה מצדיקים את האסלאם לכאורה שייצג השאה‪ ,‬ובשלב כזה של המהפכה‪ ,‬כל‬ ‫מה שייצג את השאה‪ ,‬גם אם זה פסבדו־אסלאם‪ ,‬ראוי לגינוי ולהוקעה‪ .‬ח'ומיני טען‬ ‫באופן מרומז כלפי החג'תיה ובכך גם כלפי יתר הקבוצות‪ ,‬כי הפלגנות היא שורש הרע‬ ‫ואנטי־פטריוטית‪85.‬‬

‫‪Bayat, Workers and Revolution in Iran, p. 192, n. 13 82‬‬ ‫‪BBC, Radio Iran, "Iranian Prime Minister on the Economy: 'Dark Gangs' in the 83‬‬ ‫‪Bazaar," ME/7383/A/1, July 12, 1983; Moslem, Factional politics, p. 59‬‬ ‫‪Moin, Khomeini, p. 256 84‬‬ ‫‪ 85‬שם‪.‬‬ ‫‪ 90‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫לאחר ביקורת זו החליט השיח' חלבי שהאגודה תפסיק את פעילותה‪ ,‬אבל היא‬ ‫לא הכריזה על פיזורה אלא ירדה למחתרת‪ 86.‬תומכי ח'ומיני לא הרפו מביקורתם‬ ‫על החג'תיה על אף החלטתה לחדול מפעילות פוליטית‪ .‬אליבא דתומכי ח'ומיני‪,‬‬ ‫החג'תיה אינה מייצגת גישה מהפכנית וגם לא "אנטי־מהפכנית"‪ .‬ארבע שנים לאחר‬ ‫המהפכה האסלאמית גרם ח'ומיני לאגודה להוציא את עצמה אל מחוץ לחוק‪ .‬הדבר‬ ‫קרה עת החליט המייסד להשעות את פעילות האגודה מחשש מפני דיכוי אלים‬ ‫שיפעיל כלפיה משטר ח'ומיני‪ .‬תגובתו של ח'ומיני שהובילה להוצאת האגודה אל‬ ‫מחוץ לחוק נבעה מהוויכוח התאולוגי שהיה לו עם השיח' חלבי בעניין המשיחיות‬ ‫בשיעה‪ .‬החג'תיה האמינה בפרשנות שמרנית פסיבית‪ ,‬כלומר שבזמן ההמתנה למהדי‬ ‫יש להימנע מפעולות שיחישו את בואו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי האקטיביזם של ח'ומיני יש‬ ‫לנקוט פעולות כדי להחיש את בואו של המהדי‪87.‬‬

‫למרות הסתירה המהותית בין הרעיונות של החג'תיה לבין הקו הרדיקלי שהציגו‬ ‫ח'ומיני ותומכיו‪ ,‬רבים מחברי האגודה ותומכיה חברו למפלגה השלטת‪ ,‬ה־‪ ,IRPI‬ואף‬ ‫נעשו דמויות מפתח בפוליטיקה החדשה של איראן המהפכנית‪ 88.‬מדוע אפוא הצטרפו‬ ‫אותם חברי חג'תיה למפלגה השוללת מצד אחד קיומם הן מהפן הפוליטי והן מהפן‬ ‫הרעיוני – הפרשנות של המושג מהדי ושלילת המושג וליאת־י פקיה?‪ 89‬שאלה אחרת‬ ‫היא‪ :‬האם קיוו אותם חברי חג'תיה לגרום לשינוי מבפנים של מפלגת השלטון‪ ,‬או‬ ‫שמא הם קיבלו את הדרישה הדתית במצב הקיים‪ ,‬דהיינו לבצע את התקיה (חובת‬ ‫הסתרת הדת או הדעה בעת סכנה)?‬ ‫השלטון והזרם המכתבי חששו מהחג'תיה פן זו תחולל תנועה עממית נגד הרפובליקה‬ ‫האסלאמית‪ .‬חשש זה היה בעיקר מארגונים מהפכניים ומתנועות מהפכניות שהמשטר‬ ‫זיהה בהם פוטנציאל לחולל הפיכה או מהפכה‪ .‬המשטר ביקש להוציא את חברי‬ ‫החג'תיה הן מהפוליטיקה עצמה והן ממסגרות הלימוד של המשטר‪ .‬מסגרות אלו‬ ‫חשובות משום שבהן יתחנך הדור הבא של החיים הפוליטיים באיראן‪ ,‬וכמתבקש‬ ‫בחוקה האסלאמית‪ ,‬אותם פוליטיקאים לעתיד חייבים להתחנך במוסדות הלימוד‪,‬‬ ‫המדרסות‪ ,‬שהמשטר מכיר בהם‪ .‬רצון זה של המשטר בא לידי ביטוי בשנת ‪1988‬‬ ‫במג'לס בדיון בהצעה להקמת בתי ספר שאינם למטרות רווח ובתנאים המגבילים‬ ‫שמנהלי בתי הספר צריכים לקיים‪ .‬ראשית עליהם להיות מוסלמים והם מחויבים‬ ‫ללמד לימודי אסלאם‪ ,‬מחויבים לרעיון הולאית־י פקיה ולחוקה‪ ,‬ולנושאים הנלמדים‬ ‫ברפובליקה האסלאמית‪ .‬על המנהלים להיות בני שלושים לפחות ועם ניסיון חינוכי‬

‫‪ 86‬מנשרי‪ ,‬איראן במהפכה‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬ ‫‪Sadri, "Hojjatiya," pp. 427-428; Baha'i International Community, "The Baha'i Question: 87‬‬ ‫‪Cultural Cleansing in Iran," September 2008, p. 50: http://www.oursouthazerbaijan.‬‬ ‫‪com/english_hoj.htm‬‬ ‫‪Nikki R. Keddie, Modern Iran; Roots and Results of Revolution, New Haven 2003, p. 88‬‬ ‫‪244 Naji, Ahmadinejad, p. 15; Nasr, The Shia Revival, p. 133; Momen, Introduction, p.‬‬ ‫‪296‬‬ ‫‪Martin, Creating an Islamic State, pp. 55, 150 89‬‬ ‫כהן אגודת החג'תיה ‪91‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫ולימודי‪ .‬אסור ללמד בבתי ספר על המשטר הקודם‪ ,‬ואסור למנהלים להיות חברים‬ ‫בארגוני עבר לא חוקיים‪ ,‬כמו המנאפקין (הכוונה בהקשר הזה הוא לארגון המוג'אהדין־י‬ ‫ח'לק‪ ,‬שהוא כינוי גנאי למוג'אהדין‪ ,‬ומשמעותו המילולית – צבועים)‪ ,‬והחג'תיה‪90.‬‬

‫החג'תיה‪ ,‬בדומה להתנהלותה באמצע שנות החמישים ועד המהפכה האסלאמית‪,‬‬ ‫החליטה לבצע תקיה כדי להציל את חבריה ואת דרכם הדתית‪ .‬הדברים באו לידי ביטוי‬ ‫בכך‪ ,‬שדרכם בחיים הפוליטיים לא הורגשה כמו בראשית שנות השמונים של המאה‬ ‫העשרים‪ .‬האגודה הוצאה כאמור אל מחוץ לחוק בשנת ‪ ,1983‬אך למרות ירידתה‬ ‫למחתרת היא הלכה והתחזקה והותירה את תומכיה בעמדות מפתח ברפובליקה‬ ‫האסלאמית‪91.‬‬

‫ִ‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫שנות הארבעים של המאה העשרים‪ ,‬בייחוד לאחר סילוקו של רדא שאה‪ ,‬גרמו‬ ‫ולהביע את דעתן ולמצוא את השפעתן‬ ‫ִ‬ ‫לתנועות רבות דתיות וחילוניות לפרוח‬ ‫במערכת הפוליטית של השאה הטרי מוחמד רדא שאה‪ .‬תנועות דתיות אלה היו‬ ‫מוכוונות מטרה – לדכא את הבהאים ולהדיר אותם ממוסדות השלטון‪ .‬אגודת‬ ‫החג'תיה נוסדה בשנת ‪ 1953‬כעוד תנועה אנטי־בהאית‪ .‬ואולם אופייה היה שונה מזה‬ ‫של התנועות שקמו בשנות הארבעים‪ ,‬שכן היא האריכה ימים עד לאחר המהפכה‬ ‫האסלאמית‪ ,‬ובצד התפיסות האנטי־בהאיות שלה‪ ,‬הייתה לה אידאולוגיה דתית שיעית‬ ‫קלאסית‪ ,‬השוללת את התערבות אנשי הדת בפוליטיקה‪ .‬האגודה התמוססה לקראת‬ ‫סוף שנות החמישים‪ ,‬אך דרכה באה לידי ביטוי בצורת שתי אגודות שמטרתן הייתה‬ ‫אחת – אנטי־בהאית‪ .‬הן הצליחו לפעול בשנות השישים והשבעים בעוד תנועות‬ ‫דתיות וחילוניות אחרות לא הצליחו להרים את ראשן‪ .‬ההסבר לכך הוא‪ ,‬שאגודות‬ ‫אלה ראו את עצמן בראש ובראשונה כתנועות א־פוליטיות‪ ,‬שאינן מבקשות חלק‬ ‫ונחלה בשלטון ואף קוראות לאנשי הדת לבל יכניסו את ראשם לקלחת הפוליטית‪,‬‬ ‫ולכן אינן מאיימות על מלכות הפהלוים‪.‬‬ ‫המהפכה האסלאמית של ‪ 1979‬אינה רק סדרה של אירועים שהובילו להפלת‬ ‫המלוכה הפהלוית ולהקמת הרפובליקה האסלאמית‪ ,‬אלא מהפכה רעיונית בשיעה‬ ‫עצמה ומאבק תוך־דתי על עיצוב המציאות החדשה‪ .‬החג'תיה‪ ,‬כיתר השיעים במזרח‬ ‫התיכון שנקטו גישה של סתגלנות פסיבית‪ ,‬נטתה בשלב הראשון של האירועים‬ ‫לעמוד מנגד ולראות כיצד התפתחו הדברים‪ ,‬ורק החשש שמא חלופה גרועה מזו‬ ‫של השאה תקום באיראן שלאחר המהפכה‪ ,‬גרם לה להצטרף אליה‪ .‬רבים מאנשי‬

‫‪BBC, "Iran Majlis Ratifies Draft Bill On Non-Profit Making Schools," Tehran Home 90‬‬ ‫‪Service, February 25, 1988, ME/0084/A/1‬‬ ‫‪Mazyar Mokfi, Charles Recknagel, "Could Ahmadinejad's Mix of Mysticism and 91‬‬ ‫;‪Politics Lead to a Power Grab?," Radio Free Europe, Radio Library, August 5, 2009‬‬ ‫‪Babak Ganji, "Iranian Strategy: Factionalism & Leadership Politics," Conflict Studies‬‬ ‫‪Research Centre, Middle East Series 07/06, Defence Academy of the United Kingdom,‬‬ ‫‪March 2007, pp. 4-5‬‬ ‫‪ 92‬המזרח החדש כרך נא תשע"ב‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬ ‫‪#‬‬

‫החגת'יה‪ ,‬למרות אי־רצונם להשתתף בפוליטיקה מצאו את עצמם עד מהרה אוחזים‬ ‫במשרות שלטוניות‪ .‬היותם של אנשי החג'תיה בעלי השכלה‪ ,‬ידיעת השפה האנגלית‬ ‫ושליטה במקצועות חופשיים אחרים‪ ,‬הובילה רבים מהם למלא משרות פוליטיות‬ ‫ומנהליות ביעילות ובמקצועיות‪.‬‬ ‫הצטרפות זו לא ביטלה את הוויכוח העקרוני של החג'תיה עם ח'ומיני וחסידיו בכל‬ ‫הנוגע למהות הולאית־י פקיה‪ ,‬שלא עלתה בקנה אחד עם פרשנותה הדתית השיעית‬ ‫הקלאסית‪ .‬הוויכוח התאולוגי שלה עם המכתבים הביא למעשה לידי חידוד זהות‬ ‫הרפובליקה האסלאמית‪ ,‬ונוכחות אנשי החג'תיה במוסדות השלטון דחפה ליציקת‬ ‫הרעיונות הדתיים שלהם ‪ -‬ולא של ח'ומיני ‪ -‬במוסדות האלה‪ .‬החג'תיה לא ויתרה‬ ‫על אמונתה שעל אנשי הדת להישאר מחוץ למסגרות הפוליטיות‪ .‬אנשיה ששירתו‬ ‫במשרות פוליטיות לא ראו את עצמם אנשי דת‪ ,‬מה שהקל את ההתלבטות בדבר‬ ‫הצטרפות לפוליטיקה או למשרות שלטוניות אחרות‪ .‬וכך נשארה האגודה דבקה‬ ‫בתפיסתה‪ ,‬שאנשי הדת אינם אמורים למלא משרות שלטוניות עד שובו של "האימאם‬ ‫הנעלם"‪ .‬בתפיסה זו דגלו אנשי החג'תיה עד לסילוקם מהמגרש הפוליטי בשנת ‪.1983‬‬ ‫הוויכוח הנוכחי בין הרפורמיסטים לבין השמרנים על מהות התפיסה השלטונית‬ ‫הוא כנראה פועל יוצא של נוכחות אנשי החג'תיה במעגלי השלטון הדתי באיראן‪.‬‬ ‫ויכוח זה הוא‪ ,‬האם לצמצם את כוחו של המנהיג הרוחני ולתת יותר סמכויות‬ ‫למועצת המומחים ולמג'לס‪ ,‬או לתת יותר כוח למנהיג הרוחני ולמועצת המומחים על‬ ‫חשבון המג'לס‪ .‬בהעדר האימאם דרושה תמיכה עממית בהנהגה הדתית כדי לאפשר‬ ‫לה לשלוט באופן זמני אך חוקי עד שובו של "האימאם הנעלם"‪.‬‬